1. שישה זרים(!) לא הספיקו לעירוני נס ציונה כדי לעבור את שלב המוקדמות של היורופקאפ. רק לפני חמישה חודשים הספיקו ארבעה כדי לזכות בגביע באותו המפעל. בגמר ביד אליהו סיפקו הישראלים - נמרוד לוי, ליאור קררה וטל דן - ערב בלתי־נשכח, שהסתכם ב־31 נקודות ובהקרבה עילאית. בשני משחקי המוקדמות קלעו כל הישראלים של נס ציונה 10 ו־7 נקודות בהתאמה. משהו באזור עשרה אחוזי תפוקה.
בעבר הקרוב הטיפו לנו שחשוב שהקבוצות הישראליות ישחקו באירופה כדי שהשחקנים הישראלים ישחקו במסגרת נוספת. אבל אם גם שם הם קישוט בקושי, אז מה עשינו בזה? ואם בנס ציונה, שחרתה על דגלה במה לישראלים ועד ארבעה זרים במרבי, נפלה שלהבת - אנה אנו באים?
2. "הכסף יענה את הכל" אומר שלמה המלך במגילת קהלת. וגם כאן שניים מראשי הקבוצות בליגה מנסים להסביר את המגמה שלפיה לא רק מכבי ת"א והפועל ירושלים רושמות חמישה זרים לליגה, אלא גם הפועל חולון, הרצליה ואולי גם אילת בהמשך. "אם נשחק עם ארבעה זרים נקבל בונוס של רבע מיליון שקלים. אם נרשום חמישה, לא נקבל את הכסף וגם נשלם קנס של 350 אלף שקלים. פעם זה היה מרתיע. אבל כל הישראלים הבכירים, והבכירים פחות, דרשו הקיץ 130 אלף דולר נטו, שזה בחישוב כולל, פלוס הוצאות, כמיליון שקלים עלות. אז עדיף לנו לשלם את הקנס ולהחתים זר חמישי זול בעלות של 80 אלף דולר ועדיין נחסוך".
3. במאי 2018 כאשר השחקנים הישראלים פתחו בשביתה להשארת החוק הרוסי, הוצעו להם ארבעה זרים ושמונה Home Grown (שחקנים שגדלו במחלקות הנוער בארץ). הם סירבו, ואחרי שלוש עונות הם מקבלים קבוצה אחת (מכבי ת"א) עם מספר זרים שמספיק לחמש־על־חמש באימון, עוד שלוש שירשמו חמישה זרים, ועוד ארבע קבוצות שעשויות להחזיק חמישה זרים אבל לרשום ארבעה.
זאת למרות הפריחה האדירה בשנים האחרונות של הנבחרות הצעירות. ואף אחד לא פוצה פה ודורש את הגדלת הקנס על חמישה זרים. מהמינהלת, שהתחילה את הקיץ עם 13 קבוצות וגררה רגליים, כבר אין ציפיות, אבל איפה האיגוד שאחראי לכדורסל ולגידול השחקנים? ארגון השחקנים? מישהו? ובימים ההם אין אבא (מלך) לכדורסל בישראל ואיש היישר בעיניו יעשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו