ראיון מיוחד
אבי בן שימול: "אני לא יכול להילחם בגוף שלי"
בגיל 36, הגארד צפוי לתלות את הנעליים ולסיים קריירה מפוארת • "רוצה להמשיך לתמיד, אבל זה הפך בלתי אפשרי עבורי, אני מתקשה לשחק עם ילדיי" • על החלום הכי גדול שהגשים על הפרקט, המאמנים שהשפיעו עליו יותר מכולם, ומה צופן לו העתיד • ראיון פרישה מיוחד
כשהוא בן 36 ואחרי עונה שבה מיעט לשחק בשל פציעה טורדנית בגב, אבי בן שימול, אחד הרכזים הטובים והמובילים בכדורסל הישראלי ב־15 השנים האחרונות, צפוי להודיע בקרוב על פרישה ממשחק פעיל.
"החלום שלי היה לשחק עד שהגוף לא יוכל יותר לסחוב", אומר בן שימול בראיון פרישה מיוחד ל"ישראל היום", "אני מאוד אוהב את הכדורסל ואני רוצה להמשיך לשחק לתמיד, אז ההיגיון שלי תמיד אמר שזה ייעצר רק כשאני לא אוכל יותר. הפציעות שסחבתי במהלך השנים הביאו למצב שפשוט נהיה בלתי אפשרי עבורי להמשיך. לא הצלחתי לתפקד במהלך העונה האחרונה, התקשיתי להתאמן וכל הטיפולים שעשיתי לא עזרו כדי שהגוף שלי יצליח להתמודד.
"זו החלטה מצערת, אבל ברורה", ממשיך בן שימול, "יש עוד חיים אחרי וצריך לשרוד אותם. יש לי תחושה לא נעימה בגלל ההחלטה שלי לסיים את הקריירה, אבל פשוט אי אפשר. יש לי כאבים חזקים ואני אפילו מתקשה לשחק בצורה סדירה עם הילדים שלי. הבנתי שאני לא יכול להילחם בגוף שלי".
הרגע הגדול בקריירה."האליפות עם מכבי ראשון לציון. בתור ילד החלום הטהור היחידי שהכרתי בכדורסל היה לקחת אליפות ממכבי ת"א. ברגע שהגשמתי את החלום, הגשמתי את החלום לילד שהייתי".
הרגע המאכזב."שתי ירידות ליגה (מכבי חיפה ועירוני רמת גן, י"מ). רגעים לא נעימים שאני סוחב איתי".
ההחלטה הכי טובה."החתימה במכבי ראשון לציון ב־2015 היתה נקודה משמעותית בקריירה שלי שאחריה הפכתי לשחקן מוביל בכדורסל הישראלי".
ההחלטה השגויה."הכל בדיעבד, אבל בעיניי המעבר מראשון למכבי חיפה ב־2010 היה פחות טוב. רציתי לקפוץ מדרגה ולשחק עם חיפה באירופה, אבל בסוף עזבתי מועדון טוב וקבוצה טובה שנהניתי והצלחתי בה".
השחקן הכי טוב ששיחק איתך."שאראס מעל כולם. למרות שלא שיחקתי הרבה במכבי ת"א, לקחתי מהשנה שלי שם המון דברים להמשך".
השחקן שהכי נהנית לשחק איתו."חייב להגיד שלושה: ליאור אליהו, אהבתי מאוד לשחק איתו וחבל שזה היה רק שנה אחת. עידן זלמנסון, שעזרנו אחד לשני מאוד מבחינה מקצועית. וכמובן גם ניצן חנוכי, שהתיאום בינינו היה מדהים".
השחקן הכי טוב ששיחקת נגדו."אנתוני פארקר".
מאמן שרצית לשחק עבורו ולא קרה."ז'ליקו אוברדוביץ'".
המאמן שהכי השפיע עליך."עודד קטש ואפי בירנבוים".
האולם שהכי אהבת לשחק בו."אין כמו מלחה".
האולם שהכי שנאת לשחק בו."נתניה, צפוף וקטן מדי. כשהמגרש משפיע על המשחק מבחינה מקצועית זה לא טוב".
הזיכרון הראשון בכדורסל."ילד בבית הספר, כשהלכתי לחוג כדורסל. חבר שהיה בחוג והביא אותי במבצע של חבר מביא חבר. עד אז לא שיחקתי כדורסל אף פעם, ומייד הרגשתי שזה הדבר בשבילי".
הפספוס הכי גדול."הטעות שלי בשניות האחרונות בחצי גמר עם הפועל אילת מול מכבי ת"א. יכולנו לזכות באליפות".
משהו אחד שאתה רוצה לשנות בכדורסל הישראלי."את השיח והגישה לענף".
מה היית אומר לאבי בן שימול הילד."המון דברים, אבל בעיקר תיהנה מהדרך".
החבר לקבוצה הכי מצחיק."גילי מוסינזון".
השחקן שהיה הכי מרגיז לשחק נגדו."יחקאל סקוורר וחנן קולמן".
הדבר שאליו הכי תתגעגע בכדורסל."להיות על המגרש".
הפרק הבא."יש לי עוד המון מה ללמוד ואיך להתנהל עם דברים שאני לא מכיר. אני רוצה להבין מה אני באמת רוצה ואוהב לעשות. עד עכשיו עשיתי משהו שאני מאוד אוהב, ולכן אני רוצה למצוא עוד משהו שאיהנה ממנו".

