אחרי שזכה בתואר ה-MVP של היורוקאפ שנתיים ברציפות, לג'ארד הארפר הייתה אפשרות לחזור ליורוליג, אולם הוא בחר להישאר בהפועל ירושלים וחתם על הארכת חוזה במועדון. כעת, בראיון נרחב לפודקאסט "EURO INSIDERS" הוא סיפר על ההחלטה ועל התקופה בבירה.
"אני אסיר תודה למועדון", פתח הארפר. "אחרי שנתיים בוולנסיה, רציתי להגיע למקום שבו אוכל להיות אני ולשחק ברמה גבוהה. זה מה שקיבלתי בירושלים כבר מהיום הראשון. יכולתי להראות מה אני מסוגל לעשות כשחקן, ואני גם מבין היטב מי אני כשחקן".
הארפר הוסיף והתייחס למעמד שלו כשחקן מוביל: "אם אגיע לקבוצה שבה אשחק 10-15 דקות לא תקבלו את הגרסה הטובה ביותר שלי, לעומת אם אשחק 20-25 דקות אוכל להביא יותר מעצמי. זה נכון במיוחד עבור שחקן בממדים שלי ובסגנון שבו אני משפיע על המשחק.
"אני ממשיך לעבוד על ההגנה שלי, אבל אני שחקן התקפי. אני צריך לגעת בכדור, אני צריך שהוא יהיה בידיים שלי, ואני צריך להיות מסוגל ליצור מצבים לעצמי ולחברים שלי. זו הסיטואציה שבה אני רואה את עצמי בהפועל ירושלים".
הוא סיפק המחשה באמצעות המספרים: "בעונה הראשונה בוולנסיה קלעתי 10 נקודות ומסרתי 3 אסיסטים ב-18 דקות, בעונה שעברה קלעתי 19 נקודות ומסרתי 5 אסיסטים ב-30 דקות. המספרים כמעט דומים ביחס לדקות המשחק, אני צריך זמן על המגרש כדי להשפיע".
עם זאת, הוא לא פסל מעבר ליורוליג גם אם הפועל ירושלים לא תגיע לשם בעצמה: "אני לא רוצה לחשוב שאני חייב להגיע ליורוליג וללכת למועדון גדול רק כי הוא מציע לי הכי הרבה כסף. אולי לא אקבל שם את התפקיד שארצה ואז אצטרך לרדת שוב כדי למצוא סיטואציה מתאימה".
הוא נזכר בעונה השנייה שלו בוולנסיה לפני המעבר לבירה: "סבלתי מפציעות וחוקי הליגה הספרדית אפשרו לשחק רק עם שני אמריקניים. הם בחרו בקסיוס רוברטסון ואני ניצלתי את התקופה הזו כדי להישאר בריא ולהתכונן להזדמנות הבאה, שבסופו של דבר הייתה בירושלים, זה עבד".
"אני אחד הכדורסלנים העקביים ביותר בעולם"
הארפר סיפר על עצמו: "אני משפיע על המשחק ברמה מאוד גבוהה, אבל אני לא מנסה להשוות את עצמי לאחרים. אני רוצה להמשיך לשלוט במה שאני יכול, להשתפר כשחקן ולהבין את ההשפעה שלי על המגרש, ואני מקווה שגם הקבוצה שלי מבינה את ההשפעה הזו".
הוא הצהיר: "אני לא הכי מוכשר, הכי אתלט או הכי גבוה, אבל אני אחד משחקני הכדורסל העקביים ביותר בעולם. בין אם אני משחק בפנאתינייקוס, או בין אם אני משחק בנתניה, אני רוצה שכולם ידעו שהם יקבלו ממני מאה אחוז בכל ערב בלי קשר לזהות היריבה.
"לא משנה אם בצד השני נמצא לברון ג'יימס או סטף קרי, אני רוצה להראות שאני יכול להתמודד עם כל אחד. אני תחרותי מאוד, וזה לא משתנה כשאני משחק נגד רכז ברמה גבוהה. ההשפעה הגדולה היא בראש".
ההפסד הקשה בקריירה
הארפר סימן את ההפסד לטורק טלקום בעונה שעברה כקשה ביותר שחווה בחייו. "היה כל כך הרבה מאמץ שהוביל לרגע הזה", הוא נזכר בכאב. "בעונה לפני כן הפסדנו ברבע הגמר לגראן קנאריה, אבל המשכנו להילחם, הגענו לגמר בליגה הישראלית ורק המלחמה מנעה אליפות".
הוא חזר לעונה שעברה: "אמרנו שאנחנו רוצים לזכות ביורוקאפ, צירפנו שחקנים, הייתה לנו עונה סדירה נהדרת וסיימנו במקום הראשון מבין כל הקבוצות. היה לנו יתרון ביתיות, אבל נאלצנו לשחק בסרביה, בגלל המלחמה עברו 4-5 שבועות בלי משחק ובזמן הזה עשינו רק אימונים.
"אני לוקח על עצמי חלק גדול מההפסד. יצאתי בחמש עבירות כשנותרו בערך שש דקות ברבע הרביעי, ארבע מהן היו עבירות תוקף. זה עליי, אני חייב להיות זמין עבור הקבוצה שלי. הובלנו והיריבה קלעה וניצחה, אבל צריך לקחת גם את הטוב - הכול חלק מתהליך".
הארפר חזר לעונת 2024/25: "עונה קודם קלעתי סל מחצי מגרש כדי לנצח את הפועל ת"א בחצי הגמר, בעונה אחר כך קייל אולמן קלע סל ניצחון נגדנו ברבע הגמר. כקבוצה, היינו מאושרים שניצחנו את הפועל ת"א, והיינו עצובים כשהפסדנו בחצי הגמר. הכול חלק מתהליך ואני חושב שהעונה אנחנו יכולים לעשות את זה"
בסיום נשאל הארפר כיצד היה רוצה להיזכר והשיב: "אני רוצה שיזכרו אותי כאדם שאני ולא בהכרח בגלל הכדורסל. חלון הזמן שבו אתה משחק הוא קצר מאוד ויש כל כך הרבה חיים מחוץ לכדורסל. כשאתחתן אני רוצה להיות בעל נהדר ושיזכרו אותי בתור אבא נהדר, זה הכי חשוב.
"ההכרה בכדורסל תהיה נהדרת, אבל בסופו של יום כשאגיד לילדים שלי שהייתי MVP ביורוקאפ פעמיים רצוף הם לא התעניינו, הם יגידו 'בוא נצא לשחק בחוץ, לא אכפת לנו'. זה חשוב במידה מסוימת, אבל לא חשוב כמו כל הדברים האחרים בחיים".
