לפני כחודש, בדיוק בזמן תחילתו של מבצע שאגת הארי, משפחת הורד חוותה מספר ימים מדאיגים במיוחד. אלייז'ה, אחיו של ג'יילן, שחקן מכבי תל אביב, נעדר לחמישה ימים אחרי שביקר את אביו בשיקגו - אך לא עלה על הטיסה בחזרה לצרפת. למזלם, לסיפור היה סוף טוב, כשלבסוף הוא נמצא בריא ושלם.
רגל לפני המפגש של הצהובים מחר (שלישי, 22:00) מול באסקוניה, הפורוורד, שמייצג את נבחרת צרפת, התראיין ל"לאקיפ" המקומי, ושיתף על תחושותיו בצל המלחמה בישראל, מעמדו בצהוב - והימים הטראומטיים שעבר עם משפחתו בעקבות היעדרות אחיו.
איך אתה מתמודד עם זה שאתה משחק בישראל שנמצאת במלחמה?
"שיחקתי כאן כבר ארבע שנים ואני מרגיש טוב. קיבלו אותי. כבר חוויתי מלחמה עם הפועל תל אביב, זה שוק - אזעקות, פצצות, אתה רץ למקלטים, הקבוצה נודדת ממקום למקום. עכשיו זה אפילו יותר קיצוני, עם איראן וארה"ב בתמונה".
"החזרה למשחקי בית למשך חודשיים הייתה רגע מדהים, אחרי שנתיים. עצוב לי שנאלצנו לעזוב שוב. בתור ספורטאי, אני משתדל לא להיכנס לזה או להביע עמדה - זה נושא רגיש מדי, גדול מכולנו".
"החלטתי לחזור הביתה"
במשחק האחרון שלך עם נבחרת צרפת, היעלמות אחיך עדיין לא פורסמה. מאיפה מצאת את הכוחות לשחק?
"בהתחלה זה היה רק כמה שעות. לא עיכלתי. חלק ממני חשב: 'זה לא נורא, הוא בשדה התעופה, אולי פשוט לא רצה לעלות לטיסה'. לכן הצלחתי לשחק. דאגתי, אבל בראש שלי חשבתי שעומדים למצוא אותו. אחרי המשחק הבנתי שזה יותר מדאיג, וזה כבר טלטל אותי".
איך נודע לך על זה?
"סיפרו לי כל כך הרבה דברים בבת אחת, גם בדיוק גיליתי שאנחנו עוברים לשחק בבלגרד עם מכבי תל אביב. כל זה קרה במהלך חלון פברואר. החלטתי לחזור הביתה, לצרפת, אחרי המשחק - ולא להצטרף מיד לקבוצה בסרביה. הייתי צריך להיות עם המשפחה. פגשתי את אמא שלי, סבתא שלי ואחותי הקטנה. היו יותר מדי רגשות. המחשבות רצות ואתה מרגיש חסר אונים".
"ומבניאמה נרתם, ליאבוסלה היו קשרים במשטרה"
איך התמודדת עם ההמתנה ואי הוודאות?
"ניסיתי להתקשר אליו, אבל ראיתי שההודעות לא מגיעות. קשה להסביר מה עבר לי בראש. הייתי בהלם. ניסינו להישאר חיוביים ולהאמין שיהיה סוף טוב. התקשרנו כל הזמן לאבא שלי, שניהל את החיפושים בשיקגו. אבל אתה לא יודע מה לעשות - חוץ מלהתפלל ולקוות שמישהו יזהה אותו".
"החלטנו לפרסם ברשתות החברתיות. כולם שיתפו, הפיצו הודעות כדי להרחיב את החיפושים. גרשון יאבוסלה מאוד עזר - היו לו קשרים במשטרה בשיקגו. וומבניאמה גם נרתם. מאוד התרגשתי מההתגייסות. אחרי יום-יומיים, אמא שלי הצטרפה לאבא שלי בארה"ב, והיא גם הייתה איתו בבית החולים כשהוא נמצא".
אתה זוכר את הרגע שבו קיבלת את הבשורה שהוא נמצא?
"הייתי לבד בחדר שלי בבית. קיבלתי הודעה מאמא שלי - היא אמרה שמצאו אותו, שהוא לבד איפשהו בעיר. אבא שלי כבר היה בדרך אליו. אחרי כמה ימים בחוץ, הוא כבר לא הצליח ללכת בגלל הקור. הרגליים שלו נפגעו, אבל בבית החולים טיפלו בו".
"הרגשתי גם שמחה וגם עצב - חשבתי על מה שהוא עבר לבד, על הסבל הפיזי והנפשי. עוד לא יצא לי לראות אותו מאז, אבל אנחנו מדברים בטלפון. עד היום אני לא יודע בדיוק מה קרה. לא רציתי להיכנס לזה איתו - העיקר שהוא איתנו".
"למכבי תל אביב יש יותר כלים העונה"
אתה יכול לחזור להתרכז בכדורסל?
"כן. הדברים הולכים טוב בקבוצה. יש יותר ניסיון, ניצחנו משחקים חשובים מול פנרבחצ'ה, דובאי ומונאקו -העונה שלי חיובית. אני קולע פחות, אבל יש לנו יותר כלים, אנחנו מנצחים יותר, ויש לי יותר השפעה על המשחק. אני שני ביורוליג בריבאונדים, האחוזים שלי עלו. אני מרגיש טוב כאן".
לסיום, הוא התייחס להדחה המאכזבת עם נבחרת צרפת ביורובאסקט האחרון: "הסיום היה מאכזב, אבל זו הייתה חוויה טובה. זה היה חלום מאז שהייתי צעיר. עשיתי דברים טובים והבנתי במה להשתפר. כן, יש תחרות גדולה עם ומבניאמה ויאבוסלה, אבל יש לי סיכוי. אני לא נלחץ מזה. אני ורסטילי, יכול לשחק גם בעמדה 3, להתאים את עצמי. אמשיך להילחם על המקום שלי".
