איפה לונדברג, גארד מכבי תל אביב, דיבר בראיון ל-Basket News אתמול (שני) על תקופתו בפרטיזן בלגרד ועל הנסיבות סביב עזיבתו את המועדון.
"אין ספק שרכבת הרים היא הדרך הטובה ביותר לתאר את כל הסיטואציה. העונה שעברה הייתה מצערת, במיוחד בשבילי. הציפיות היו גבוהות, לא רק שלי, אלא גם של המועדון. מסיבה כלשהי זה פשוט לא התחבר", אמר לונדברג.
למרות הכל, הוא מציין ששהותו בבלגרד הייתה חוויה טובה. "בחיים, המורה הכי חשוב הוא ניסיון, גם טוב וגם רע. אני מנסה לראות איך אני יכול ללמוד מהחוויות האלה, להוסיף משהו חדש לחיי, למשחק שלי, לחשיבה שלי, ולראות איך אני יכול להשתפר. אז בסך הכל, פרטיזן הייתה חוויה טובה".
ובכל זאת, לונדברג מאמין שחלק מהדברים היו יכולים להיעשות אחרת. "לא ציפיתי לזה, היו דברים שיכלו להיפתר אחרת, אבל זה כבר עבר. יש לי כבוד רב לאוהדים ולאופן שבו הם קיבלו אותי, במיוחד למשפחה שלי. אני רוצה להודות במיוחד לאלה שתמכו בי בתקופה הזו, כשהדברים היו מאוד סוערים. הרבה אוהדי פרטיזן יצרו איתי קשר, איחלו לי בהצלחה, ביקשו שאחזור וכן הלאה", אמר לונדברג.
"אני מרחם על השחקנים של פרטיזן בלגרד"
הוא גם התייחס לאירועים האחרונים בפרטיזן, במיוחד לאחר עזיבתו של ז'ליקו אובראדוביץ כמאמן ראשי: "אני מרחם על החברים שצריכים לעבור את כל מה שקורה בבלגרד, שם תרבות הכדורסל מאוד תובענית כלפי שחקנים.
"עברתי מבולוניה לפרטיזן, כולם תמכו בי ואנשים עצרו אותי כדי לצלם. אני יכול רק לדמיין איך זה עכשיו, כשהמצב אפילו מוזר יותר. לשחקנים אין שליטה על מה שקורה והם יכולים להתמקד רק בכדורסל. בסופו של דבר, אני רק רוצה שהם יהיו מאושרים".
