מכבי תל אביב החלה את עונת 2025/26 במודע ללא סנטר זר בכיר. הפתיחה הטובה של רומן סורקין ביורובאסקט, בשילוב השוק הקשה, כנראה גרמה להאמין שהפורוורד הישראלי יוכל לשמש כסנטר הראשון של הקבוצה ולעשות את קפיצת המדרגה. כבר אחרי תקופה קצרה אפשר לומר שהניסוי נכשל ומגוון הניסיונות לחפות על כך, כולל עם טי ג'יי ליף, מרסיו סנטוס וקליפורד אומורי, לא עבדו.
במגבלות הנוכחיות והידועות של מכבי תל אביב, לא מפתיע שהיא בחרה ללכת על מוצר מוכר כמו זאק הנקינס, שצפוי לחתום בקרוב במועדון עד לסיום העונה. הסיבה הראשונה היא המחסור הגדול בסנטרים טובים העונה, בין אם בעקבות פציעות ובין אם עניינים כספיים וסעיפי שחרור גבוהים, אם בכלל הם קיימים. הסיבה השנייה היא שבניגוד לשאר השחקנים שהגיעו למכבי עד כה, הוא מכיר גם את הליגה וגם את המפעלים האירופיים, למרות שהוא לא מכיר את היורוליג.
נוכחות וריבאונד
אז מה הנקינס יביא למכבי תל אביב? בעיקר נוכחות. בעונה שעברה בקלוז' הוא לקח 8.8 ריבאונדים בממוצע בליגה הרומנית ו-6.5 ביורוקאפ, כולל משחק של 10 ריבאונדים מול הפועל ירושלים, בה כיכב במשך שנה וחצי. מכבי ת"א נמצאת במקום ה-16 בריבאונד הגנה ביורוליג ובמקום השלישי המשותף בריבאונד ההתקפה, אלמנטים שהנקינס אכן יכול לעזור בהם במאבקים מול הסנטרים השונים באירופה.
עם זאת, ההתאמה שלו לסגנון של עודד קטש עשויה להיות מוזרה. הוא לא שחקן פיק אנד רול קלאסי, אבל כן יהפוך ליחיד בצהוב שמסוגל לשחק עם הגב לסל ולהוסיף עוד מימד שחסר מאוד. בכל העונות של קטש במכבי היה לפחות שחקן אחד שמסוגל לייצר לעצמו ולאחרים עם הגב לסל, אבל בעמדות הפורוורד (בונזי קולסון וליוואי רנדולף). עכשיו, בנוסף לסורקין וליף שאוהבים בעיקר למסור משם, יהיה מישהו שיוכל גם לקלוע מול שומרים יותר פיזיים.
יתרון הגובה שלו (2.13 מ') אמור להיות משמעותי גם בהגנה. את העונה הנוכחית בגרנאדה הוא פתח פחות טוב, אבל עדיין מקבל 19.6 דקות בממוצע בהם הוא רשם 7.6 נק', 6.6 ריב', 1 חס' ו-0.4 חט' למשחק. עד כה למכבי לא היה דמות בצבע שיכולה "להטיל אימה" על גארדים נמוכים, בעיקר מאז העזיבה של ג'וש ניבו האתלט. גם הנקינס לא כזה, אבל הוא הכי קרוב שיש לה לכזה.
ללמוד מהפועל ירושלים
הנקינס רק בן 29 וקיבל כבר מוניטין של שחקן שמשחק טוב במקום שטוב לו. בישראל הוא חווה עונת שיא עם הפועל ירושלים תחת אלכסנדר דז'יקיץ', שם בהתקפה שימש בעיקר כחוסם לעושי המשחק וכאופציה רביעית בהתקפה, אבל הצליח להביא מספרים. אין יותר מדי סנטרים בליגת העל שמסוגלים להתמודד איתו מבחינה פיזית וגם שמו, לפחות בביצה המקומית, עדיין הולך לפניו.
הכדורסל של קטש עובר בשנה האחרונה ליטוש מסוים. לוני ווקר הוא תחנה אחרונה בהתקפה, ג'ימי קלארק תפס את המקום של תמיר בלאט בחמישייה לצרכי הגנה ואושיי בריסט, אופציה חמישית בהתקפה ברוב הזמן, עדיין מתקשה למלא את הנעליים של רנדולף. הנוכחות של הנקינס תפתח בפני קטש אפשרויות נוספות למיקסום היכולות של השחקנים שלו, בין אם בחדירות לסל (ווקר) או במסירות (קלארק), ואפילו בשלשות עבור סורקין וסנטוס מול שומר נמוך יותר.
הנקינס לא אמור לשנות את העונה של מכבי תל אביב, אלא להוסיף למוצר הקיים עוד משהו שהיא חייבת בו אופציה נוספת. ההגעה של איפה לונדברג כרכז, למרות שהוא רחוק מלהיות כזה, ייצבה קצת יותר את ההתקפה הצהובה והוסיפה אליה עוד מימד של יצירתיות. הנקינס הוא סנטר קלאסי מהדור הישן, שלא זורק שלשות או מוסר הרבה, אבל היורוליג מוכיחה לנו השנה שישן זה טוב, אז אולי גם מכבי תוכל להרוויח. בכל מקרה, היא לא תוכל להפסיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו