בעידן שבו סגלי קבוצות הכדורסל משתנים במהירות, לאוהדים קשה להיקשר לשחקני חיזוק לפני שאלה מוחלפים. למעשה, מעטים הם הזרים שגורלם נקשר במדינת ישראל. אחד מהם הוא ג'ייסון סיגרס, שבעשור האחרון היה לאחד האהובים והמוערכים שבהם.
לפני פחות משלוש שנים, בגיל 37, לאחר שמונה שנים בארץ - הוא פרש. סיגרס שיחק כאן מאז 2015 בליגת העל ובליגה הלאומית (עם הפסקה של עונה אחת בליגה הדרום-קוריאנית), ולבש את המדים של הפועל גלבוע/גליל, מכבי ראשל"צ, הפועל חיפה ומכבי רעננה. את הנעליים הוא בחר לתלות כדי ללוות את הקריירה של בנו, קיונטה ג'ורג', שהיה אז מועמד להיבחר בדראפט ה-NBA. זה אכן קרה, כשיוטה ג'אז בחרה בו במקום ה-16.
בראיון בלעדי ל"ישראל היום", סיגרס מדבר על הקשר המיוחד שלו לישראל, ובעיקר מתגאה בבן, שנחשב לאחד השחקנים הצעירים הטובים ביותר בליגה הטובה בעולם. בגיל 22, קיונטה ג'ורג' עומד על ממוצעים מרשימים של 22.9 נקודות, 3.8 כדורים חוזרים ו-6.9 אסיסטים למשחק.
"אני מרגיש קצת ישראלי"
"שלומי טוב, אני ממשיך להתאמן והתחלתי קריירה חדשה בתור מאמן כדורסל אחרי הפרישה", מספר סיגרס מביתו שבטקסס. "אני עדיין מנסה לעכל את ההגדרה של 'שחקן עבר', ועדיין לא השלמתי עם זה לגמרי. זה שינוי משמעותי בחיים שלי, אבל לשמחתי יש לי משפחה נהדרת שעזרה לי להמשיך הלאה".
"לא האמנתי שהיום הזה יגיע ושאפרוש באמת. החיים ביום שאחרי שונים מאוד. אני זוכה היום להשקיע זמן במשפחה שלי, לאמן את הדור הבא ולמצוא אושר במקומות אחרים בחיים. אני חי חיים הרבה פחות מלחיצים, אבל מתגעגע בכל יום לשחק".
כאמור, סיגרס העביר שמונה עונות בארץ, והוא אומר: "לישראל יש חלק משמעותי מאוד בקריירה שלי. הניצחונות על מכבי ת"א והפועל ירושלים ילוו אותי לתמיד. הזיכרון הטוב ביותר שלי הוא סל הניצחון שקלעתי מול מכבי ת"א. ישראל היא מדינה מדהימה שנותנת לך להרגיש בבית. היה קשה לעזוב אותה. אחרי כל כך הרבה שנים, אני מרגיש קצת ישראלי".
"מגיל 5 ידענו שקיונטה יהיה כוכב"
עזבת כדי להיות צמוד לבן שלך. איך זה לראות אותו מככב על הבמה הכי גדולה?
"זו חוויה מיוחדת. כאבא, ללמד את הילד שלך משחק ולראות אותו גדל, צומח ומגיע לרמות הכי גבוהות שיש בעולם - זה יוצא דופן. זה גורם לי אושר, ואני מודה לאל על זה".
האמנת שהוא יהיה כל כך מוצלח ב-NBA?
"לא היה לי ספק, אפילו לא לרגע. החלום שלי היה שהוא יהיה שחקן כדורסל, ושיהיה אפילו מוצלח ממני. הוא היה עילוי מגיל צעיר, אחד שנולד כדי להיות שחקן כדורסל. הוא התבגר מאוד בשנים האחרונות".
"יש לו עוד הרבה דברים לשפר והרבה מקום להתפתח, כמובן, וזה יבוא עם הניסיון. אני מאמין שהשמיים הם הגבול עבורו, ושהוא יכול להיות כוכב ב-NBA אם הוא ימשיך ללמוד. הוא מזכיר לי מאוד אותי כשהייתי בגילו. מאז שהוא היה בן 5 ידענו שהוא יהיה כוכב - יש בו משהו מיוחד".
הוא מכיר את הקריירה שלך כשחקן בישראל?
"כמובן. הוא ראה את כל המשחקים שלי בישראל בטלוויזיה, גם בליגה הלאומית, וניסה ללמוד ממני. עדיין לא יצא לו לבקר בישראל, אבל הוא מרגיש חיבור אליה. בעתיד, אחרי שהוא יסיים את הקריירה שלו ב-NBA, אמליץ לו להגיע לשחק בישראל. גם אני ארצה לשוב בעתיד לישראל ולעבוד כמאמן, אם ההזדמנות הנכונה תגיע".
