כך הושג ניצחון לפנתיאון: נבחרת ישראל ניפצה את הסטיגמה
ה-69:82 על צרפת שם את הנבחרת במאבק על שני המקומות הראשונים - שיכולים לפתוח פתח להישג ענק באליפות אירופה • השחקנים הישראלים, שספגו ביקורות לאורך השנים על היעדר אגרסיביות ופיזיות, זיהו הזדמנות וניצחו את המפלצת האתלטית דווקא דרך ההגנה • סיכום של ערב לפנתיאון, שממש לא היה מופע סולו של דני אבדיה
את המשחק הזה,אחד הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של נבחרת ישראל, נזכור לעוד הרבה זמן. תצוגת הכדורסל שלהנבחרתב-69:82 מול האימפריה הצרפתית היא לא פחות מהישג פנומנלי. היא ייצרה את ההפתעה הגדול של הטורניר עד כה והיממה את היורובאסקט. שמישהו יגיד שהוא ראה את זה בא. ניצחון לפנתיאון, ניצחון שייכנס למוזיאון הספורט הישראלי.
הניצחון ההיסטורי הזה הופך את כל הטורניר של נבחרת ישראל. עכשיו אפילו המקום הראשון בבית יכול להיות בהישג יד. אתם מבינים את המשמעות של זכייה באחד משני המקומות הראשונים - זה יכול לפתוח פתח להישג אדיר בטורניר הזה. ניצחון חלומי.
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
אוהדי נבחרת ישראל חוגגים ניצחון היסטורי על צרפת באליפות אירופה תומר גבעתי ונדב דימנד
צרפת לא הפסידה בהכנה, ניצחה את שני משחקיה הראשונים וקלעה בהם כמעט 100 נקודות למשחק. הכל נראה מוכן להמשך הריצה שלה. מבחינת ישראל זה היה משחק שצריך לעבור בנזק מינימלי כדי להתכונן למשחק החשוב נגד בלגיה. העניין הוא שישראל עלתה למשחק הזה בלי פחד, וככל שהזמן עבר היא הריחה את ההזדמנות הגדולה. היא הסתכלה לאחת הנבחרות הטובות בעולם בלבן העיניים וגרמה לצרפתים לאבד את זה לגמרי.
ישראל ניצלה היטב את העובדה שעלתה בלי לחץ. היא עשתה את מה שצריך כשאתה אנדרדוג - להלחיץ את הפייבוריטית. טקטית: לצופף את הצבע ולהכריח את הצרפתים לזרוק משלוש, ולשלוט בקצב כדי למנוע את משחק הריצה שלהם. ישראל פגעה לצרפתים בנקודות הבעייתיות שלהם. כשאין לצרפתים את יתרון האתלטיות והמהירות, הם מאבדים הרבה מכוחם.
ניפצו את הסטיגמה
הרבה מאוד ביקורת סופג השחקן הישראלי במשך שנים על משחק ההגנה שלו, על האגרסיביות והפיזיות. אז באה הנבחרת הזו, שמשחקת הגנה מהספרים. היא עצרה את פולין על 66 נקודות ואת צרפת על 69. תמיד אמרנו שאנחנו ננצח דרך ההתקפה. זה לא הסיפור הפעם. רוצים נתון? ישראל ניצחה את צרפת האתלטית 33:42 בריבאונד.
מעל הכל זה היה ניצחון של לב ונשמה של החבורה של אריאל בית הלחמי, בהישג השיא בקריירה שלו. דני אבדיה שוב היה טוב, אבל בערב כזה זה לא היה מופע של איש אחד - לא מופע סולו. היו לו הרבה שותפים, בראש ובראשונה ים מדר שנכנס בגדול לטורניר אחרי שהחמיץ חלק גדול מההכנה, ואיתו תומר גינת באחד ממשחקי השיא שלו.
עכשיו צריך רק לרדת לקרקע. למשחק מול בלגיה נעלה במצב אחר לגמרי - הפעם אנחנו הפייבוריטים. הלוקסוס של לעלות בלי לחץ לא יהיה הפעם.
