כריס ג'ונסון בחוץ: דירוג 5 השחקנים הכי גדולים בתולדות הפועל חולון

שתי אליפויות, ההיסטורית של 2008 וזו של 2022, ושני גביעי מדינה שהגיע עם סל משוגע של בריאן טולברט ב-2009. בזאת מסתכמים התארים שלהפועל חולון, הקבוצה שאת מדיה הסגולים לבשו לא מעט כוכבים שצבעו את הליגה בכישרון.

האם מביניהם יצאה הכוכב הגדול בכל הזמנים של המועדון, או שמא מאחד השמות שדאגו להרעיש ולהרעיד את אולם הפחים המיתולוגי? הבחירה שלנו לפניכם, מוזמנים לא להסכים.

5 השחקנים הגדולים בהיסטוריה של הפועל חולון

5. ג'ו רגלנד (2021-2023), אליפות אחת

עם גופיה מספר 1, רגלנד עבר שבעה מועדונים באירופה לפני שנחת בישראל, תחילה בהפועל אילת ומיד לאחר מכן עבר להפועל חולון. שם הוא סוף סוף מצא לעצמו בית. למרות שממוצעיו בעונה הראשונה לא מספרים זאת (11 נקודות, 3.3 ריבאונדים למשחק) – הוא היה מנהיג ובורג מרכזי באליפות השנייה בתולדות המועדון.

אוהדים אמרו "בלעדיו זה לא היה קורה", ולמרות שנדד הלאה כעבור שנה נוספת וחזר לארץ דווקא להפועל תל אביב, ביציעים של היכל טוטו לא שוכחים אותו.

4. גלן רייס ג'וניור (2017-2018), גביע מדינה אחד

בנו של כוכב ה-NBA נחת כאן באוקטובר 2017 לעונה אחת בלבד במדים הסגולים, עונה של סערות בלתי פוסקות, על המגרש ומחוצה לו. תדמית "הילד הרע" שדבקה בו בצדק רב, הפכה אותו לאהוב הקהל, אך כמובן גם הופעת הענק שלו בגמר הגביע מול מכבי תל אביב, ארבע חודשים אחרי שהצטרף לקבוצה.

עם 28 נקודות הוא סידר לחולון גביע היסטורי, וזה מספיק כדי להכליל אותו ברשימה. האוהדים בטוחים – לולא הושעה בשל מקרי אלימות, הוא היה מוביל את המועדון לדאבל בלתי נשכח.

3. פי.ג'יי טאקר (2007-2008), אליפות אחת

הוא הגיע לחולון אחרי שנפלט מה-NBA, הליגה הטובה בעולם, שאליה יחזור מאוחר יותר כשחקן מבוקש. הטנק האנושי עם גופיה מספר 4 היה פועל שחור, אבל בלתי עציר, שהיה שותף בכיר לזכייה באליפות הראשונה אי פעם בתולדות חולון, עם ניצחון בגמר על מכבי תל אביב, שאיבדה אז את התואר אחרי 14 זכיות רצופות!

טאקר היה שחקן מלא עוצמה, ונבחר בעונתו היחידה במועדון ל-MVP של הליגה. סיים את העונה עם ממוצעים של 14.6 נקודות ו-7 ריבאונדים למשחק.

2. ישראל אלימלך (1978-1992, 1995-1997)

לא, לאיש שהיה נישא דרך קבע על כתפי אוהדי הפועל חולון, אין אף תואר עם המועדון. רק שתי הופעות בגמר הגביע שהסתיימו בהפסד. אבל, יש סיבה לכך שכולם שרו לו "אלימלך, הוא המלך", כמנהיג שהשאיר הכל על המגרש, גם את הלב,

במשך 16 שנה (בשתי קדנציות שונות).הוא נבחר מספר פעמים לחמישיית העונה של ליגת העל על גלגוליה, ואחז במספר הישגים אישיים כמו מוביל קלעי הליגה באחוזים מהעונשין, ובעונתו האחרונה בחולון, בקדנציה הראשונה, גם נבחר לשחקן העונה הישראלי.

1. עופר אשד (1958-1972)

מקרה קלאסי של כוכב גדול, שכבש את פסגת החמישייה למרות שלא זכה עם המועדון שלו באף תואר קבוצתי. אבל הוא לא היה צריך אותם כדי להיחשב לגדול מכולם בחולון, גם 53 שנה אחרי שעזב את המועדון. אשד, שהלך לעולמו בגיל 64 בלבד, שנה בדיוק לפני שקבוצתו האהובה זכתה באליפות ההיסטורית, הראשונה, היה מכונת סלים מגיל צעיר. צעיר מאוד.

בגיל 15 היה הקלע הצעיר בכל הזמנים בליגה הראשונה, ובגיל 18 העמיד ממוצע עונתי של 15.3 נקודות למשחק. הוא שיאן תואר מלך הסלים של העונה הסדירה בליגה, עם 6 זכיות, וניצב במקום השלישי בכל הזמנים של קלעי הליגה, אחרי צלפים כמו דורון ג'מצ'י ומיקי ברקוביץ', שחקני מכבי תל אביב (רוב הקריירה).

לחולון לא היה מאז אשד צלף בסדר גודל כזה, שנבחר כאן למקום הראשון, כיוון שבנוסף לכל מה שנכתב כאן, הוא היה הראשון שעזר לחולון להתמודד, שווה בין שוות, עם אריות הליגה של זמנו, מכבי תל אביב והפועל תל אביב.

השחקנים שהיו קרובים לטבעת

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

כמו בכל קבוצה, גם בהפועל חולון נאלצנו להשאיר בחוץ שמות גדולים, מרגשים, אבל לא נשכח להזכירם. קודם כל את מאליק דיקסון, שעיקר תהילתו – וזה עיקר גדול מאוד – קליעת סל האליפות ההיסטורית ב-2008. אליו נוסיף את ריצ'י דומאס, כריס ג'ונסון, דזי בארמור, ניב בוגין, קני "החיה" באניסטר שאהב לנפץ לוחות של סלים, ואת המשוגע הגדול מכולם, כנראה יותר מרייס ג'וניור – קבלו את מייקל קרטר הבלת נשכח.