מעטים השחקנים שנכנסו עמוק כל כך ללב של אוהדי מכבי תל אביב מבלי ששיחקו יותר ממשחק בית אחד בהיכל מנורה מבטחים במסגרת היורוליג במשך שנתיים, אולם סיפורו של חסיאל ריברו, כמו גם דמותו הצבעונית, היו שונים בנוף הכדורסל הישראלי. הענק הקובני שחתם בשורות הצהובים לפני שנתיים ונחשב בתחילה לסימן שאלה גדול, נפרד אמש (שני) מהמועדון כאחד השחקנים הבולטים בשורותיו.
לאורך השנתיים האחרונות קולו של ריברו לא נשמע, אם בשל פערי שפה או המלחמה שהותירה את הקבוצה בבלגרד מרבית הזמן. כעת, רגע לפני שהוא נודד בחזרה לסרביה ומצטרף לקבוצתו החדשה הכוכב האדום, התפנה הסנטר להעניק ראיון בלעדי ל"ישראל היום" ונפרד מהצהובים.
"כרגע יש לי הרבה רגשות מעורבים בגוף. מכבי ת"א היא כמו משפחה בשבילי. המועדון, חבריי לקבוצה ובמיוחד האוהדים קיבלו אותי בחום רב. כשאתה מרגיש שמח ובבית במקום מסוים, קשה מאוד להיפרד, אבל אני עוזב עם שלווה בלב כי אני יודע שנתתי את כל כולי בכל משחק ושיחקתי עבור המדים, הסמל והצבעים צהוב וכחול בכל ליבי ובכל משחק.
"כל קבוצה שאתה משחק בה מביאה איתה חוויות חדשות, אבל למכבי הייתה השפעה גדולה על הקריירה שלי. אף פעם לא דמיינתי שמכבי תהיה מועדון כל כך ענק במדינה כל כך קטנה בשטחה כמו ישראל. מכבי תמיד תהיה בלב שלי - היום, מחר ולתמיד. זו משפחה בשבילי", פתח ריברו את דבריו ושיתף מתחושותיו.
רצית להמשיך במכבי ת"א?
"ברור שרציתי להישאר. ביליתי שם שנתיים עם חברים מדהימים לקבוצה ובניתי חברויות נהדרות. זה לא אותו דבר להישאר במקום שבו אתה כבר מרגיש בנוח מאשר להתחיל מחדש במדינה חדשה ובקבוצה חדשה. אבל אני גם צריך להיות כן ולהגיד שבהתחשב במצב הנוכחי שהמדינה עוברת, ובעובדה שהייתי רחוק מהמשפחה שלי, אני מרגיש שהגיע הזמן שאני ומשפחתי נהיה שוב ביחד".
עבור ריברו, שיצא לראשונה מגבולות מדינה שדוברת פורטוגזית על מנת להצטרף למכבי ת"א, השנתיים בארץ, שדרשו התאקלמות ראשונית בגלל מחסום השפה והתרבות, ייזכרו עבורו לעד כחוויה מוצלחת על אף המלחמה הקשה שעודנה מתנהלת.
"אקח איתי מפה המון זיכרונות נהדרים. ישראל תשאיר לי זיכרון של מדינה יפהפייה שעלתה על כל הציפיות שלי למרות הרגעים הקשים. אני לוקח איתי אנשים מקסימים, קהל אוהדים מדהים שתמיד תמך בי, חברים רבים שהפכו למשפחה, ומועדון ענק שתמיד נתן לי את המיטב שלו. הייתי שמח לשחק כל משחק יורוליג בבית, להרגיש את האנרגיה של האוהדים שלנו, אני מאוכזב שלא הייתי יכול לחוות את זה".
למרות המלחמה והמרחק מן המשפחה ריברו דאג להבהיר להנהלת המועדון כי ברצונו להישאר והעביר מסר דומה לנציגיו שחיכו להצעה מן הצהובים, אך המגעים בין הצדדים לא התקדמו, השחקן לא קיבל הצעה להארכת חוזהו ולבסוף נאלץ הסנטר הקובני לנדוד ליעד חדש.
אתה מאוכזב שלא המשכת במכבי ת"א?
"לא הייתי קורא לזה אכזבה, אבל כן - הייתי שמח להישאר עם המשפחה היפה הזאת ולהמשיך במכבי ת"א".
איך תרגיש כשתפגוש אותם בעונה הבאה כשחקן יריב?
"זה בהחלט יהיה קשה. רק לראות אותם יחזיר לי זיכרונות מהתקופה שלי עם הקבוצה ומכל הרגעים שחיינו יחד. אבל זה חלק מחיי השחקן - על המגרש אנחנו יריבים, אבל מחוץ למגרש אנחנו עדיין משפחה".
לסיום מבקש "פאפי" לשלוח מסר לאוהדיו ולאוהדי מכבי ת"א: "אין לי מילים לבטא את הכרת התודה והאהבה שאני חש כלפי כל אחד ואחד מהם. אוהדי מכבי הם ברמה אחרת לגמרי - האנרגיה שלהם מדהימה, והם מקרינים כל כך הרבה אנרגיות חיוביות על המגרש ומחוצה לו. אני אסיר תודה מעומק ליבי לכל מי שתמך בי, ואני רוצה לומר שאני נושא אותם בליבי ואני אוהב אותם".
