תמיר בלאט כבר היה מחוץ לתוכניות של עודד קטש במשחק הראשון של גמר ליגת העל בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים. ספק אם היה חוזר לפרקט אלמלא העבירה החמישית של ליוואי רנדולף. בסופו של דבר, הוא לא רק חזר – הוא גם ניצח למכבי את המשחק. כמה שהדברים נזילים ויכולים להשתנות בזמן קצר.
קטש נראה מוותר על בלאט מטעמי הגנה, והלך דקות ארוכות עם קו אחורי של ג’ימי קלארק וג’ון דיברתולומיאו. אך בסופו של דבר, ההתפתחויות על הפרקט הובילו לחזרתו של הרכז, שהוכיחה עצמה כמהלך מנצח.
המאזן שלו במאני טיים: שלשה גדולה ו-6 מ-6 מהקו – כאשר אף אחד מהכדורים אפילו לא נוגע בטבעת. אומרים שלקלוע עונשין במאני טיים זה מקצוע. אז בלאט מקצוען. איזה קור רוח.
בגדול, אפשר לומר שבלאט, רומן סורקין ודיברתולומיאו החזיקו את המכביזם בחיים. אולי זה גם יהיה שווה אליפות. מנגד, תרומת הישראלים של ירושלים – למעט יובל זוסמן – הייתה מועטה עד לא קיימת. רועי הובר היה חלש, נמרוד לוי חלש מאוד, וקאדין קרינגטון סיים עם 2 מ-11 מהשדה (והיה חלש גם במשחק 3 נגד הפועל ת"א). כידוע, ההבדל בין השחקנים הישראלים כבר הכריע לא מעט אליפויות בעבר.
מעבר לישראלים, יש למכבי מניה בטוחה שקוראים לה ג'יילן הורד. היכולת שלו לנוע בגב ההגנה פשוט פנטסטית. יכולת הסיום שלו מצוינת (80 אחוז ל-2). הורד הפך לעוגן במכבי. אתמול הוא שיחק יותר מכל שחקן אחר על הפרקט – 37 דקות. עודד קטש פשוט לא יכול בלעדיו, בשני צידי המגרש (הורד גם היה שותף לשמירה על ג’ארד הארפר). הוא מתקדם בצעדי ענק להיות אחד הפורוורדים הטובים באירופה. זהו צעד חשוב מאוד של מכבי כשהצליחה להאריך לו את החוזה.
תתכוננו למשחק השלישי
דברים קטנים מנצחים משחקים גדולים, והתחושה אחרי משחק מספר 1 היא שמכבי עשתה יותר בתחום הזה. דוגמה מובהקת: שלושה ריבאונדים בהתקפה בדקות החשובות. המשחק היה כל כך שוויוני, שכל פעולה הכריעה את זהות המנצחת. זה היה משחק שהיה מונח על הפרקט – ומכבי ידעה להרים אותו.
ירושלים פספסה הזדמנות, אך גם יכולה להיות אופטימית לגבי האפשרות לשוב להיכל בשבוע הבא. אם בערב לא מדהים שלה, במשחק חוץ, היא הייתה כל כך קרובה – יש לה את כל הסיבות להאמין שזה יהיה 1:1 ביום חמישי. תזכורת: גם את הסדרה מול הפועל ת"א בחצי הגמר היא פתחה עם הפסד צמוד בהיכל. איך זה נגמר – כולם יודעים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
