עבור דני פרנקו, אחד מבכירי המאמנים בכדורסל הישראלי, השנה החולפת הייתה תקופה של למידה והתבוננות מהצד. המאמן המנוסה, שזכה בעבר באליפות היסטורית עם הפועל ירושלים ובגביע המדינה עם הפועל חולון, פתח את העונה הנוכחית ללא קבוצה, לאחר שנפרד מהפועל תל אביב בסיומה של העונה שעברה. מאז, עקב מבחוץ אחרי הנעשה בליגת העל.
סדרת חצי גמר הפלייאוף, שתצא היום (שישי) לדרך, מפגישה בין שתי קבוצות שפרנקו מזוהה איתן עד היום – הפועל תל אביב והפועל ירושלים. בראיון מיוחד ל"ישראל היום", מספר המאמן על השנה שעברה עליו, השיחות עם קבוצות מאירופה, החזון להמשך הדרך, יחסיו עם עופר ינאי, והסיטואציה שכמעט הובילה לחזרה שלו להפועל ת"א לפני מספר חודשים.
"שלומי טוב. אני עוקב אחרי הדרמות של סוף העונה בכדורסל הישראלי", מספר פרנקו. "זו התקופה הכי טובה בשנה – התקופה שכולם רוצים לראות או להיות חלק ממנה. אני רגיל לעמוד על הקווים ברגעים האלה, אבל גם מבחוץ זה מרתק לא פחות".
איך עברה עליך השנה האחרונה?
"ההפסקה הזאת הייתה מאוד חשובה לי. מקצועית, אחרי הרבה שנים, זו הייתה הזדמנות להסתובב בעולם, לראות כדורסל ולהיפגש עם הרבה אנשים מהתחום שאני מכיר. נסעתי לא מעט במהלך העונה כדי ללמוד דברים חדשים.
"לפעמים, כשאתה רואה דברים מקרוב, אתה לומד תהליכים שיכולים לעזור מאוד בעתיד כמאמן. הייתי בארצות הברית ולמדתי על מה שקורה בכדורסל המכללות – היה לי חשוב לראות את זה מבפנים".
"אנחנו חווים רנסנס בכדורסל"
פרנקו, שנמצא כבר שלושה עשורים בלב הכדורסל הישראלי ואימן ברוב הקבוצות הבכירות, מתבונן בשינויים שמתרחשים בענף בעונה האחרונה. "אנחנו עדים העונה לפרק מאוד מעניין בכדורסל הישראלי. לאורך השנים עברנו תהליכים – קבוצות שקמות ונעלמות, מתפרקות ומצליחות – אבל מעולם לא היינו במצב שבו שלוש קבוצות נכנסות לסחרור כלכלי כדי להיות תחרותיות".
פרנקו מסביר: "מדובר בשלוש קבוצות עם קהילה גדולה, ובעלי בית שרוצים ומסוגלים להשקיע. כניסתם של מתן אדלסון ועופר ינאי היא רנסנס עבור הכדורסל הישראלי. אנחנו רואים היום דברים שלא ראינו בעבר. הפועל תל אביב היא כיום הקבוצה העשירה בישראל ומועמדת מרכזית לאליפות. אני רק מקווה שכולם עושים את זה בזהירות המתבקשת – כי עלייה מהירה עלולה להסתיים גם בירידה חדה. אני מאמין שמי שעושה את זה יודע מה הוא עושה ומתכנן קדימה לשנים הבאות".
היו לך לא מעט הצעות מהארץ ומאירופה במהלך העונה. למה לא לקחת אותן?
"היו פניות מקבוצות באירופה וגם בארץ, אבל לא רציתי. מה שמנחה אותי כמאמן בבחירת מקום עבודה הוא השאלה אם יש לי חופש פעולה וכמה המקום שאפתני. חיפשתי אופק מסוים – לא רציתי לחזור רק בשביל כמה חודשים. החלטתי שאם אין אופק, או אם הקבוצה לא שואפת להיות תחרותית, אני מעדיף לוותר. הייתי בררן, אבל בדיעבד זה היה נכון לי. לקחתי מהשנה הזו הרבה מאוד".
לאמן באירופה זה יעד עבורך?
"בוודאי. ולא רק באירופה – יש גם שווקים מעניינים אחרים. לאמן ביפן, למשל, נראה לי מאוד מעניין. הכדורסל לקח אותי למקומות שלא הייתי מגיע אליהם אחרת. זה לא קל, אבל מאוד מסקרן אותי".
כמעט קאמבק לאדום
בתחילת העונה נקשר שמו של פרנקו להפועל תל אביב, כעוזר מאמן, לאחר שהאדומים ניהלו מגעים מתקדמים עם סרג'יו סקאריולו ורצו לצרף את פרנקו לצידו. בסופו של דבר מונה דימיטריס איטודיס והמהלך לא יצא אל הפועל.
לראשונה מתייחס פרנקו למגעים: "נשארתי ביחסים טובים עם אנשי הפועל תל אביב אחרי שעזבתי. אחד מאנשיו של עופר ינאי אמר לי שהתקופה שלי בקבוצה הייתה דחיפת מוטיבציה עבור ינאי – כדי להשקיע ולקחת את הפועל קדימה".
עבדת עם לא מעט אנשים בכדורסל הישראלי. במה עופר ינאי שונה מהם?
"עופר ינאי הוא בולדוזר – כשיש לו מטרה, הוא הולך עליה בכל הכוח. אם הייתי מכיר אותו טוב יותר ויודע מי הוא, דברים היו נראים אחרת. גם לי היה יותר קל לעזור לו לעזור לקבוצה להצליח. אף אחד מאיתנו לא פגש אדם כמו עופר ינאי – פגשנו הרבה שאומרים הרבה ועושים מעט. עופר אומר ומתכוון. אף אחד לא חלם על הסכומים שהושקעו השנה בהפועל. לא הבנו את העוצמה.
"צריך להוריד בפניו את הכובע – הוא עשה את זה בדרכו וניצח את הקרבות המשמעותיים. מי שיודע לעבוד איתו ומבין את השפה שלו – יכול ללכת איתו שנים קדימה. אני חושב שהעבודה שלי איתו התפספסה בגלל חוסר היכרות. בדיעבד, הייתי מעז לבקש ממנו יותר – ולא פוחד לדרוש חיזוקים, גם אם באותה תקופה זה נשמע 'משוגע'".
אתה מרגיש שיש לך חלק בהצלחה של הפועל תל אביב היום?
"ברור. אני מרגיש שיש לי חלק. תנאי הפתיחה היו מאוד מורכבים, אבל הצלחנו לבנות קבוצה מהנה, שיצרה הרבה זהות למועדון ולקהילה. החזרנו את הפועל למרכז הבמה – כקבוצה שנאבקת על תארים. שם נבנו היסודות שגרמו לעופר ינאי להימשך להפועל תל אביב ולהביא אותה למקום שהיא נמצאת בו היום".
אתה מרגיש פספוס מסוים שאימנת בהפועל ת"א והפועל ירושלים לפני עידן ה'כסף הגדול'?
"כל אחד היה רוצה לבנות את קבוצת חלומותיו וליהנות מהיכולות, אבל כמו כל דבר בחיים – הכול עניין של תזמון. יכול להיות שגם זה עוד יגיע".
