מכבי, הפועל תל אביב והפועל ירושלים חשפו את האבסורד בכדורסל הישראלי

שלוש הגדולות לא התקשו בסדרות רבע הגמר שנערכו בשיטת הטוב מחמישה משחקים, אך כעת נעבור לשיטת הטוב משלושה - מה שצריך להיות בדיוק ההפך • הכיוון השלילי הוא שהפערים מיתר הקבוצות רק ילכו ויגדלו, אולם יש גם צד שני למטבע

רוקאס יוקובאיטיס, יובל זוסמן ואיש וויינרייט. צילום: עודד קרני, דני מרון ואלן שיבר

מפגש אחד בפלייאוף בין בני הרצליה להפועל חולון עדיין משוחק. שלוש הגדולות, מכבי והפועל תל אביב והפועל ירושלים, סיימו את רבע גמר הפלייאוף בשלושה סוויפים הכי צפויים שיש.

מי שעוד היה זקוק להוכחה לכך שיש כאן שתי ליגות – קיבל אותה בפתיחת הפלייאוף. הליגה שלנו היא שלוש גדולות וכל השאר. הפערים גדולים מאוד. הכדורסל הישראלי הוא כדורסל של שני מעמדות: העשירות והגדולות – ומעמד הפועלים.

זה המצב החדש בשנתיים האחרונות, מאז שהפועל ת"א והפועל ירושלים נכנסו חזק לתמונה. יחד עם מכבי ת"א הן יצרו פערי תקציב אדירים. כל תקציבי הליגה מהמקום הרביעי ומטה לא מגיעים לתקציבים של הגדולות. לעיתים, שוויו של שחקן בודד באחת המובילות שווה לתקציב השנתי של קבוצה בתחתית. במצב הזה, ברור שאין כאן תחרות. במילים אחרות: התחרות האמיתית מתחילה רק בחצי הגמר.

דני פדרמן ועופר ינאי, צילום: אלן שיבר

הפערים העצומים

רק שניים מתוך תשעה משחקי רבע הגמר של הגדולות היו צמודים. כל השאר – הסתיימו בפערים דו-ספרתיים. הפועל ירושלים ניצחה את מכבי רמת גן בהפרש כולל של 51 נקודות בשני המפגשים. אמנם היא ניצחה רק בהארכה במשחק השני, אך בשני המשחקים שנערכו בארנה רמת גן לא עברה את רף 61 הנקודות.

גלבוע/גליל עשתה הכול כדי לתת פייט להפועל ת"א. היא לא התפרקה באף משחק – ואפילו הייתה צמודה במשחק הראשון – אבל בסופו של דבר זה נגמר ב-0:3 ובהפרש מצטבר של 37 נקודות.

שחקני הפועל גלבוע/גליל גיל בני, ניב משגב וגור לביא, צילום: אלן שיבר

מכבי ת"א הגדילה לעשות כששייטה מול נס ציונה עם הפרש כולל של 64 נקודות. ההפרש המינימלי היה 18. בסך הכול, בשלושת הסוויפים של הגדולות נרשם הפרש מצטבר של 152 נקודות.

האבסורד הוא שסדרות רבע הגמר – הצפויות והחד-צדדיות – נערכות בשיטת הטוב מ-5, בעוד שחצאי הגמר והגמר – שצפויים להיות צמודים ותחרותיים – נערכים בשיטת הטוב מ-3. זה צריך להיות בדיוק להפך.

טרביון וויליאמס ושחקני מכבי תל אביב, צילום: עודד קרני

אנחנו לא המצאנו את זה. ביוון, למשל, ברור שפנאתינייקוס ואולימפיאקוס ייפגשו בגמר הפלייאוף, ופערי התקציב שם אפילו גדולים יותר. מצד שני, בספרד, אף שלריאל מדריד וברצלונה יש יתרון תקציבי מובהק, הליגה הרבה יותר שוויונית, וממש לא בטוח שהן ייפגשו בגמר. הסוד הוא המשכיות בסגל – אצל קבוצות כמו ולנסיה, מלאגה, טנריפה, גראן קנאריה – ובשנים מסוימות גם בסקוניה.

המשכיות היא משהו שקבוצות בליגה שלנו פשוט לא מצליחות לייצר. בנוסף, למרות הנחיתות התקציבית, הקבוצות הספרדיות בונות סגלים עמוקים. אצלנו – הסגלים קצרים. ראו מה קרה למכבי ר"ג בסיום העונה כשהיו לה שתי פציעות משמעותיות.

שני צדדים למטבע

יש שתי דרכים להסתכל על זה: הכיוון החיובי – בעבר זו הייתה מכבי ת"א מול כל השאר, והיום יש מאבק בין שלוש קבוצות. סיום העונה צפוי להיות מרתק.

הכיוון השלילי – הפערים רק ילכו ויגדלו. הפועל ת"א ביורוליג צפויה להגדיל תקציב. גם ירושלים תעלה משמעותית את התקציב. ומכבי, לא משנה מה יקרה שם – תישאר עם תקציב שגבוה בהרבה מיתר הליגה. באופק, לא נראית קבוצה רביעית או חמישית שמתקרבת לרמה הזו.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
יו"ר איגוד הכדורסל, עמוס פרישמן, לצידו של יו"ר מנהלת הליגה, ארי שטינברג, צילום: אלן שיבר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר