במוקד סדרת הפלייאוף בין הפועל ירושלים למכבי רמת גן, שתחל מחר (שישי, 13:30) עומדים שני שחקנים שהחליפו קבוצות בעסקת טרייד – נועם דוברת ורועי הובר. לכאורה, רמת גן נמצאת בעמדת נחיתות: היא שחררה את אחד השחקנים המובילים שלה, וקיבלה את דוברת, שכמעט לא שיחק העונה בירושלים.
מאמן רמת גן, שמוליק ברנר, לא רואה את הדברים כך. בראיון מיוחד עם "ישראל היום" הוא מסביר: "אנחנו מאוד אוהבים את רועי, אבל בשקלול של השנתיים הקרובות אני לגמרי שלם עם המהלך. אני מאמין שנועם יוכל לתרום לנו כבר בטווח הקצר".
דוברת עבר פציעות רבות. אפשר לומר שאם לא היו קורות, הוא היה היום במקום אחר לגמרי.
"קריירה של שחקן לא הולכת כל הזמן באותו קו. יש תקלות ושיבושים, והשאלה היא איך מגיבים אליהם. נועם קיבל החלטה חכמה ובוגרת – להגיע למועדון שבו יהיה דומיננטי ומשמעותי, מועדון עם הרבה שאיפות. הוא הגיע להיות כינור ראשון, ובעוד כמה שנים הוא יברך על ההחלטה. הוא עושה מעבר משמעותי – משחקן שחשש לטעות לשחקן שמעודדים אותו ליזום. זה שינוי דרמטי, אבל בפרק הזמן הקצר שהוא איתנו, התחושה היא שהוא כאן כבר כמה חודשים".
איך אתה רואה את הסדרה מול ירושלים?
"זה אתגר גדול. אנחנו משחקים מול אחת משלוש הקבוצות הבכירות בארץ. אנחנו לא פייבוריטים, אבל אנחנו תמיד מאמינים שאפשר להתמודד. הכי חשוב שנדע להכיל את רגעי המומנטום והריצות שלהם. נצטרך להיות חזקים מנטלית. אני אופטימי – הבסיס שלנו טוב, ויש לנו הרבה אמונה".
רמת גן עברה שינויים משמעותיים לאחרונה, מעבר להגעתו של דוברת. הפציעות השפיעו על המערך כולו. אמין סטיבנס, מהשחקנים הטובים בליגה, נפצע וגמר את העונה, יחד עם מחליפו בעמדת הסנטר, בניה סרור. במקומם הגיעו קיישון פיזל ויונתן אטיאס. עוד קודם לכן הצטרף לות'ר מוחמד במקום רוברטו גאלינאט. "חצי קבוצה חדשה", אומר ברנר. "בפורמט הקודם שלנו, קבוצות לא היו רוצות לפגוש אותנו בפלייאוף. עם זאת, חשוב להדגיש שהבסיס שלנו עדיין כאן".
הפציעה של סטיבנס פגעה רבות ברמת גן גם ביכולת וגם במיקום בטבלה והם סיימו את הליגה הסדירה במקום השלישי. "זה פגע בנו בצורה דרמטית. אם לא הפציעות, היינו מסיימים במקום הרביעי – וזה היה משנה לגמרי את תמונת הפלייאוף. אבל לא נבכה על חלב שנשפך. אם זו הייתה רק הפציעה של סטיבנס או רק של בניה סרור, היה אפשר להתמודד. הבעיה היא שאיבדנו את שניהם באותו ערב. זה יצר קושי לשמור על הכימיה הקבוצתית הטובה שהייתה לנו. זו הייתה טלטלה לא פשוטה".
ברנר, בן 43, החל את קריירת האימון כעוזר מאמן במכבי ראשון לציון, ובהמשך שימש כמאמן הראשי והוביל את הקבוצה לפיינל פור. זו כבר עונתו החמישית בשתי קדנציות ברמת גן – הקבוצה אותה העלה לליגת העל אחרי שנים רבות בליגה הלאומית. העונה קיבל הארכת חוזה עד סוף העונה הבאה, והפך לדמות מזוהה עם המועדון.
לצד תפקידו כמאמן, ברנר הוא גם המנהל המקצועי של אגודת הכדורסל בקריית אונו, בעל תואר שני בפסיכולוגיה ספורטיבית ומרצה בתחום. בעבר לקח הפסקה של כמה שנים מהאימון כדי להתרכז בלימודים ובמשפחה, אז גם נולדו לו שתי בנות. "המשפחה בראש סדר העדיפויות", הוא מדגיש.
האם כל העיסוקים האלה הם סוג של תעודת ביטוח כי מקצוע האימון אינו יציב?
"ממש לא. אני עוסק בדברים שאני אוהב, ובראשם – ליווי טוב יותר לילדים. אלו דברים שאני עצמי הייתי צריך כילד וכשחקן. אני מחובר מאוד לקטע של הצעירים. אני רוצה להתחרות ברמות הכי גבוהות. אני מאוד תחרותי".
מה החלום שלך? לאן אתה רוצה להגיע?
"אני מאוד משימתי, וכל כולי בתוך המשימה ברמת גן – להפוך את המועדון למשמעותי ולהחזיר אותו לקדמת הבמה. אנחנו באמצע התהליך, ואני מאמין שעם האנשים שיש כאן – נוכל לעשות את זה. חלומות? אני חי את החלום".
אבל אתה בכל זאת רוצה להתמודד בצמרת הגבוהה, ויש שלוש קבוצות שהן מעל הליגה.
"אני לא מתכחש לכך שיש פער, אבל אני מאמין שאפשר לנצח גם את הקבוצות האלה. התהליך שאנחנו עוברים – שמובילה אותו דמות כמו עופר ינאי – הוא מבורך ויכול למשוך את כל הליגה קדימה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו