יוגב אוחיון עדיין לא החליט אם יעשה בעונה הבאה קאמבק מפואר לליגת העל, אחרי ארבע עונות בליגה הלאומית. בגיל 37, הרכז שעשה קריירה גדולה והגיע לפסגות הגבוהות ביותר, שוקל אם לחזור לשחק בליגה הבכירה עם מכבי רעננה – הקבוצה שהוביל חזרה לשם בתום עונה מרשימה שלו ושל הקבוצה.
אוחיון הוא מהרכזים הבולטים של העשור הקודם, שיחק במכבי תל אביב שש עונות ובשתי קדנציות בהפועל ירושלים ארבע עונות. ברזומה שלו גם זכייה ביורוליג עם מכבי תל אביב. לפני ארבע שנים ירד לליגה הלאומית ויצא למסע – שנתיים בעירוני נהריה ושנתיים במכבי רעננה, איתה סוף סוף השיג את המטרה. כעת הוא בצומת משמעותי בקריירה, וההחלטות יתקבלו בהמשך.
השנה חל שינוי בליגה הלאומית: הוחלט שהקבוצה שתסיים במקום הראשון בתום הליגה הסדירה תעלה אוטומטית לליגת העל, ללא משחקי פלייאוף. כך מצאה את עצמה מכבי רעננה בליגת העל כבר בתחילת אפריל – שלושה מחזורים לפני סיום העונה – לאחר עליונות ברורה לאורך כל הדרך.
רעננה חוזרת לליגה הבכירה אחרי 23 שנה. אוחיון מסביר למה הקבוצה הייתה מעל הליגה: "מעבר להכול, מדובר באנשים טובים. המאמן שי סגלוביץ' ועוזרו ליאם אצ'קרן הרכיבו סגל עם חומר אנושי מצוין, וזה הבסיס לכל. נדיר למצוא חדר הלבשה חזק, טוב ובריא כמו שהיה לנו. כזה חדר הלבשה היה לי בקריירה רק כשהקבוצות הצליחו וזכו בתארים. לא היה לנו את הסגל הכי נוצץ או את התקציב הכי גבוה, אבל היה לנו את הלב הכי גדול".
אוחיון משתף סיפור שממחיש את אופיה של הקבוצה: "במחזור השני חטפנו בראש ברחובות. בעקבות המשחק קיימנו שיחה, והבנו כולנו שיש פה חבורה שיודעת מה היא רוצה. מכאן יצאנו לרצף של 15 ניצחונות. המוטו שלנו כבר מהשלב המוקדם של העונה היה 'מסיימים את זה כבר באפריל'. היו משחקים שהיינו בפיגור, אבל יצרנו לעצמנו תחושה שאנחנו לא יכולים להפסיד – כמו התקופות האלה של מכבי בהיכל, שלא משנה מה היה קורה – לא הפסידו".
עשיתם היסטוריה. הקבוצה חזרה לליגה הבכירה אחרי יותר משני עשורים.
"זה מגיע לאנשים המדהימים שסבבו אותנו, חלקם עבדו בהתנדבות ועשו עבודה סיזיפית. ההישג הכי גדול שלנו כקבוצה היה לראות איך הקהל גדל – ממשחק ראשון שבו אפשר היה לספור את האוהדים על עשר אצבעות, ועד אולם מלא בסיום העונה. היה חשוב במיוחד בעונה כזו להחזיר לקהילה – יש לזה משמעות. רעננה איבדה מטובי בניה במלחמה הזו".
רעננה תוכל להתמודד בליגת העל?
"לרעננה בהחלט יש מה למכור בליגת העל. יש כאן הנהלה רעבה להצלחה, שחקנים שעולים יחד עם הקבוצה ומקומם בליגה הבכירה, וצוות מאמנים מצוין. עם תקציב טוב ובחירת זרים נכונה – אין סיבה שלא תצליח. העיקר שהמועדון ימשיך לשמור על צביון צנוע ומשפחתי".
מה סוד היכולת המרשימה שלך בגיל 37? שיחקת העונה 27 דקות למשחק.
"זו עבודה קשה של תחזוק אישי ושל אנשי מקצוע שמלווים אותי. עברתי עונה בלי פציעות, והמאמן שי סגלוביץ' ידע לחלק את הדקות נכון. מעל הכול – זה רעב ואהבה גדולה למשחק. רצון עז לנצח. לפעמים, כשדברים לא הולכים, אני חוזר הביתה ואשתי אומרת לי: 'יאללה, מספיק. למה אתה צריך את זה?' אבל קשה להסביר את ההרגשה אחרי ניצחון. חונכתי בבית שכשאני מתחייב למשהו – אני מסיים אותו הכי חזק. מעבר לכך, זו עונה רביעית שלי בלאומית, ובכל פעם העלייה התפספסה מסיבה אחרת. לא הייתי נרגע עד שהשגתי את המטרה".
מאז גיל 33 אתה לא בליגת העל. לא ירדת מהבמה המרכזית מוקדם מדי?
"בעונה האחרונה שלי בליגת העל, בהפועל חולון, שוחררתי באמצע עונה של פציעה – אחרי שהקרבתי את הגוף שלי למען הקבוצה והחמרתי את הפציעה. הייתי פגוע, ויצאה לי כל הרוח מהמפרשים. אמרתי לעצמי – למה אני צריך את זה? חשבתי לפרוש. ואז הגיע טלפון מצביאל רובין מעירוני נהריה, ופתאום הרגשתי שוב רצוי. העונה ההיא בנהריה החזירה אותי לגיל נוער – הרגשתי כאילו אני בן 18".
ועכשיו – השאלה הגדולה: לשחק עם רעננה בליגת העל, להמשיך בלאומית או לפרוש?
"אני מאוד מתלבט. הרצון להמשיך והרעב למשחק גדולים, אבל יש עוד שיקולים. היו לי שנים של טיסות מרובות, והרבה זמן מחוץ לבית. היום חשוב לי להקדיש יותר למשפחה. מאוד קורץ לי לחזור לליגת העל. גופנית אני במצב טוב, ואני בהחלט יכול לשחק בליגה הראשונה. אני מאמין בעצמי מאוד. אני עדיין מרגיש כמו ילד שמשחק כדורסל. בגדול, אני מחפש סיטואציה טובה שאוכל ליהנות בה. השנים בליגה השנייה החזירו לי את האהבה למשחק. אני צריך לראות מהן האפשרויות, מהם התנאים – ואז להחליט. יש לי עוד זמן".
אתה חושב כבר מה תעשה כשתפרוש?
"אני בהחלט מתכנן ומכין את הקרקע. קשה לצאת ממסגרת שאתה נמצא בה מגיל 7. אני מסרב להאמין שזה יקרה, ומנסה לדחות את זה".
אמרת שאתה מתכנן – זה יהיה במסגרת הכדורסל?
"לאו דווקא. אימון כרגע לא בראש סדר העדיפויות שלי."
מה דעתך על מכבי תל אביב העונה והעתיד שלה?
"מכבי של העונה נכשלה ביורוליג, אבל זה לא היה באשמתה בלבד. היו נסיבות רבות – לא שיחקו בבית, טיסות רבות, פציעות – אלף ואחת סיבות. נוצר כדור שלג שלילי. בארץ הם לקחו את הגביע, וזה הישג יוצא מן הכלל. מעולם מכבי לא חוותה תחרות כזו כמו שיש לה עכשיו – וזה יחייב אותה לבצע מספר מהלכים כדי לחזור להיות הקבוצה הדומיננטית בישראל".
לסיום, בעונה הבאה – שתי ישראליות ביורוליג.
"זה מטורף. חלום של הכדורסל הישראלי. הולכת להיות חוויה אדירה. אני רק מקווה שהמשחקים יתקיימו בארץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו