מה שלא הספיק להפועל ירושלים מול תחתית היורוקאפ, הספיק מול תחתית היורוליג

תוך ארבעה ימים, עברה הפועל ירושלים מנקודת השפל הגדולה של העונה למשחק הטוב ביותר שלה עד כה. ביום רביעי האחרון היא הפסידה להמבורג מתחתית היורוקאפ ורשמה אירוע מביך במיוחד כששיחקה 2.5 שניות עם ארבעה שחקנים כשירים. אחרי 96 שעות, המטוטלת התהפכה לגמרי בדרך ל-84:101 מוחץ על מכבי תל אביב בארנה, בו שלטה ללא עוררין ולא הותירה לאורחת סיכוי.

הכל, כנראה, היה עניין של גישה. מגיעות לירושלמים כל המחמאות על היכולת להתרומם ממצב לא פשוט. השחקנים נלחמו על כבודם ועל כבוד המועדון וגילו הרבה אופי, נחישות, מוטיבציה ולב גדול, כפי שצריך להגיע גם למשחק גדול. מנגד, שפת הגוף של מכבי ת"א שידרה עייפות, מנטלית ופיזית. ידעת כבר שהמשחק גמור הרבה לפני שזה נגמר.

לכל קבוצה זו היתה ההזדמנות הכי טובה לתפוס את יריבתה. המארחת הייתה עם שלושה הפסדים רצופים, אחרי פארסה גדולה ורוטציה של תשעה שחקנים, האורחת עם הפסדי יורוליג, משחק שלישי בשישה ימים ופציעות של הגבוהים הזרים. משריקת הפתיחה, לא היה ספק מי באה מוכנה יותר.

בזמן שהפועל ירושלים הצליחה לעשות את השינוי, השנייה המשיכה את התקופה הרעה ונראה ששם אי אפשר ללחוץ על כפתור ולעשות את הסוויץ'. מה שלא עובד ביורוליג, לא יכול פתאום לעבוד בליגה. אתמול הם קיבלו הוכחה שהבעיות שלהם לגמרי לא רק במפעל הבכיר, או כמו שעודד קטש אמר בעצמו: "אנחנו לא מספיק טובים".

ירושלים הגיעה לארנה לאחר שני הפסדים צמודים לקבוצות מתחתית הבית שלה ביורוקאפ, ליטקאבליס והמבורג, אבל כנראה שמה שלא מספיק נגדן, מספיק נגד תחתית היורוליג, שם נמצאת מכבי ת"א במקום ה-17. זה היה משחק שהראה איזה פוטנציאל יש לה ולאן היא יכולה להגיע אם תתחזק במקום הנכון, והיא עדיין צריכה לעשות זאת.

לא מעט שחקנים הצטיינו בירושלים, כמו ג'ארד הארפר שנתן תצוגת תכלית כהרגלו, אבל אני רוצה להתמקד ביובל זוסמן. אם לא שמתם לב, הבחור עשה שדרוג משמעותי העונה וקולע באיזור ה-40% לשלוש וחוטף שני כדורים בממוצע למשחק גם בליגה וגם באירופה. מעבר למספרים, הוא לוקח על עצמו יותר, משהו שלא עשה בעבר. הוא דומיננטי, מעורב והופך להיות סוג של מנהיג בתור הקפטן של הפועל ירושלים. הופעה למשחק גדול היא אחד המדדים לשינוי הגדול.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות