מה משותף למונאקו, פנרבחצ'ה, פנאתינייקוס, אולימפיאקוס, ברצלונה ובאיירן מינכן? כולן היו העונה בפיגור דו ספרתי מול מכבי תל אביב, וכולן הצליחו לנצח אותה. לא לחינם כשאתה צופה במשחק של מכבי, יש לך תחושה שכבר ראית אותו פעם. הצהובים הובילו במשחקים האלה ב-75 הפרש במצטבר ובכל זאת הפסידו שש פעמים.
נכון, הפרשים גדולים כיום זה לא אותו סיפור כמו פעם. בשנים האחרונות הפרשים נמחקים בקלות רבה יותר, גם בגלל סגנון המשחק המהיר וגם בגלל שקבוצות לא מעטות נותנות רישיון לזרוק לשלוש בלי הגבלה.
שתי תופעות מלוות את מכבי תל אביב העונה - איבוד הפרשים דו ספרתיים והפסדים צמודים. שבע פעמים העונה היא הפסידה משחקים צמודים, וזה הותיר אותו עם מאזן 11:4 שלא משאיר סיכוי ממשי לרשום הישג באירופה העונה. אם רק 2-3 מהמשחקים האלה היו מסתיימים בניצחון, כל התמונה הייתה נראית אחרת.
הדז'ה וו הוא לא מקרי. יש לו דפוסים קבועים וסיבות ברורות, חלקן בתחום המנטלי וחלקן במקצועי. אלה הסיבות לנפילות החוזרות ונשנות של מכבי תל אביב ולהפסדים במשחקים הצמודים.
סגל קצר
ללא מעט משחקים מכבי תל אביב הופיעה בהרכבים לא מלאים וסגל קצר - בין אם בגלל עזיבות שחקנים ובין אם בגלל ריבוי הפציעות. זה יוצר עומס על שחקנים שמגיעים עייפים ומותשים לדקות האחרונות, ואז מתקשים לתפקד גם כשיש להם יתרון גדול ביד או כשהם בסיום צמוד.
ציוותים ותזמונים
הירידה ביכולת מגיעה בדרך כלל בחלק השני של הרבע השלישי, אז עודד קטש מבצע חילופים שמטרתם לשמור על השחקנים המובילים לקראת הרבע הרביעי. העניין הוא שלא פעם החילופים האלה לא מדורגים ומתוזמנים היטב, ולעתים בדקות האלה על המגרש יש חמישיות לא מתאימות. ההבדל ביכולת בין החמישייה לספסל גדול, וזה ניכר באיבוד ההפרשים.
גו טו גאי
במצבים של איבוד הפרש או סיום צמוד צריך את השחקן שאפשר ללכת אליו, השחקן שיידע להרגיע, לקלוע סל ברגע הנכון, לחבר את כולם ולשלוט בקצב. אפשר לקרוא לזה גו טו גאי, או במצב הנוכחי של מכבי תל אביב - מחסור במנהיג. בהפסד לבאיירן מינכן ראינו את הקבוצה הגרמנית הולכת פעם אחר פעם לקרסן אדוארדס, כשלצהובים אין תשובות.
בעבר זה היה סקוטי ווילבקין, לטוב ולרע. בשנתיים האחרונות אלה היו ווייד בולדווין ולורנזו בראון. העונה זה היה אמור להיות ג'ורדן לויד אבל הוא עזב כבר בתחילת העונה. סייבן לי שניצח עבור מכבי שני משחקים היה בקבוצה תקופה קצרה ושוחרר כי סירובו להגיע לארץ גרם לכך שהוא כמעט ולא התאמן עם הקבוצה. מי שאמור להחליף אותם, דיוויד דג'וליוס, הוא לא האיש המתאים למשימות האלה.
מנטלי-פסיכולוגי
מכבי סובלת העונה מסף שבירה נמוך וכאן נכנס האלמנט המנטלי. איבוד ההפרשים הופך לנבואה שמגשימה את עצמה, וכשזה קורה פעם אחר פעם זה נכנס לראש של השחקנים. הם מאבדים ביטחון, נכנסים ללחץ, מאבדים את ההפרש וחוזר חלילה. כשהם בונים הפרש, התסריט מהמשחקים הקודמים חוזר מיד לראש.
מסקנות
אז מה אפשר לעשות כדי לעצור את שרשרת הקריסות? קודם כל, הרבה עבודה מנטלית. בנוסף לכך, להסיק מסקנות לגבי ההרכבים הנכונים, בעיקר לאלה של סוף הרבע השלישי ותחילת הרביעי. לפעמים אולי נכון לסחוט עוד קצת את השחקנים כדי לנסות לשבור את היריבה ממול. אם עושים חילופים, אז צריך לעשות אותם בהדרגה. מעבר לכך, חשוב לא להגיע למצב בו על הפרקט ישנה חמישייה שלא כוללת את תמיר בלאט או רוקאס יוקובאיטיס.
מעבר לכך, צריך לחשב מסלול מחדש בקשר לשחקנים שמתכננים להביא. מכבי תל אביב מחפשת עכשיו זר גבוה במקום חסיאל ריברו הפצוע. ייתכן שהיא צריכה לכוון דווקא לגארד דומיננטי שיפתור לה את הבעיות בדקות הקשות.
