הניצחון האחרון של הפועל תל אביב מול וולבס במחזור השני ביורוקאפ בשבוע שעבר גרם יותר לדאגה מאשר לשמחה על עצם השגתו. במילים אחרות ויותר נכונות - האדומים ממש גירדו את הניצחון הזה.
המשחקים של הפועל תל אביב, הפועל ירושלים ואולם של בן שרף ביורוקאפ משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום".
את הכדורסל הליטאי מובילות ז'לגיריס קובנה וריטאס וילנה. וולבס ולייטקאבליס מתחרות ביניהן מי היא הקבוצה השלישית באיכותה במדינה. באותו ערב שבו הפועל תל אביב התקשתה מול וולבס, הפועל ירושלים הביסה בחוץ את לייטקאבליס - ללמדכם כמה האדומים רחוקים מלהתחבר ולשכנע עד כה.
לאדומים מתל אביב יש סגל עמוק מאוד, וכמעט בלתי אפשרי לאזן בין הדקות של כולם. יש מי שיצטרכו לשלם את המחיר, וכשהמאמן סטפאנוס דדאס רחוק מגיבוש ההיררכיה שלו - ייתכן שבכל פעם זה יהיה מישהו אחר. אי אפשר להוציא את כולם מרוצים, אבל תמונת הדקות מהמשחק מול וולבס צריכה להדאיג. יש שם יותר מדי בזבוז של כישרון ויכולת.
ברונו קאבוקלו, שהגיע בשכר עתק ובמועדון רדפו אחריו תקופה ארוכה, שיחק 13 דקות בלבד. בן בנטיל, בעבר שחקן יורוליג, קיבל רק 7 דקות. מרקוס פוסטר, שהיה אמור להיות כלי התקפי משמעותי אצל דדאס, שיחק 9 דקות. נועם יעקב כלל לא דרך על הפרקט.
יש מעט מאוד ישראלים בכירים, והמאבק עליהם בין הגדולות הוא רציני. אז כשאחד כזה נוחת באחת מהן - זהו אירוע משמעותי. אחד מהבכירים הללו, שנחת בהפועל תל אביב ברעש גדול, הוא יעקב.
להזכירכם - מדובר בשחקן שבעונה שעברה שיחק ביורוליג במדי בווילרבאן. הבעיה היא שכמה שבועות אחרי שהוא חתם בקבוצה הגיע אליה פטריק בברלי, וכל תמונת הקו האחורי השתנתה לגמרי. התוצאה - שני משחקי פתיחה ביורוקאפ בהם יעקב כמעט לא רואה פרקט: במשחק הראשון 3.5 דקות, בשני 0 דקות. במילים אחרות - הוא לא ברוטציה.
דדאס חייב לנסות למצוא ליעקב את המקום, אחרת הוא יצטרך למצוא מקום אחר. אפשר לומר שזה לוקסוס גדול להשתמש מעט כל כך בארבעה משחקני הסגל, שחלקם בכירים מאוד. בינתיים הרבה כישרון מתבזבז.
עם כל הקשיים של התמודדות עם סגל עמוק ונוצץ - בלי לנצל את כולו זה לא יעבוד. זה יספיק במקרים נקודתיים, כמו בניצחון מול וולבס. כדי להגיע למטרות הגדולות שהקבוצה הציבה לעצמה היא תצטרך את כולם. כדי להיאבק על התואר היא תצטרך להביא לידי ביטוי את כל הפוטנציאל שיש בה.
