יש כלל ברור שלא מקבלים החלטות תוך כדי תנועה. בכדורסל הישראלי לקחו את זה רחוק ומקבלים החלטות אחרי שהעונה הסתיימה. בתחילת השבוע נקבע שהפועל אילת מסיימת אחרונה את הליגה. גם עכשיו, עדיין לא ידוע אם היא תרד או לא.
נכון, אלו לא זמנים רגילים. זו עונה שאחרי משחק אחד שלה התחילה מלחמה, אבל עדיין זה לא מצדיק את ההתארכות הבלתי נגמרת בנושא הירידות מהליגה. הנסיבות אכן מורכבות מאוד, אבל לא מצדיקות מצב שהליגה נגמרת ולא יודעים אם יש יורדת.
החטא הקדמון בכל הסיפור היה שלא התקבלה החלטה לפני חזרת הליגה. בין תחילת המלחמה לתחילת הליגה היו מספר שבועות. אז היו צריכות להתקבל כל ההחלטות לגבי העונה כולל כמובן נושא היורדות.
ברגע שזה לא קרה ולא נגעו בתפוח האדמה הלוהט הזה זה נתן לפוליטיקה להיכנס לעניין ולכל אחד למשוך לצד שלו. זה נדחה פעם אחר פעם בגלל התקווה שאיגוד הכדורסל יוריד את כמות העולות. שימו לב שבכדורגל הנושא הזה הובהר מההתחלה והיו ירידות כמתוכנן.
יש דעות לכאן או לכאן ולכולן יש ביסוס. מצד אחד אומרים שאין ספורטיביות בליגה ללא יורדות. מצד שני אומרים שאם יוקפאו הירידות יהיו 15 קבוצות בעונה הבאה וזה יותר מדי. כל דעה לגיטימית, העניין הוא שצריך לקבל החלטות ובזמן. כבר לא משנה איזה החלטה, העיקר שתהיה החלטה.
כשזה לא קרה נוצרה כאן פארסה שלא יודעים אם אילת ירדה וכמה קבוצות יהיו בליגה בעונה הבאה. מקצועי זה לא. קחו את הזמן שלכם, מה בוער? העונה הבאה מתחילה באוקטובר. זה מוביל לסיבות שהמצב הזה קורה. כל הבסיס של הליגות עובד לא טוב, כל תהליך קבלת ההחלטות אינו נכון.
המבנה הוא כזה: המינהלת אחראית על הליגה הראשונה, האיגוד על הליגה השנייה. זה המקור לחילוקי הדעות התמידיים שיהיו בין שני הגופים ועל אינטרסים נוגדים. בכדורגל לדוגמה: המינהלת אחראית על שתי הליגות הבכירות. במצב עניינים זה המסקנה היא או שהליגה הבכירה חוזרת לאיגוד הכדורסל או שהמינהלת מנהלת את שתי הליגות הבכירות.
בעיה נוספת ולא רק בנושא הירידות היא דרך קבלת ההחלטות בתוך המינהלת. נציגי הקבוצות מצביעים על ההחלטות שעומדות על הפרק. זה מביא לכך שכל החלטה מתקבלת משיקולים צרים של כל קבוצה. כל אחת רואה את המטר המרובע שלה. הדבר הנכון שזה יתקבל על ידי סמכות עליונה שרואה את התמונה כולה. הבעיה היא שכל הדברים לא הולכים להשתנות בקרוב ולכן צפו למחלוקת הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו