נפלתם על הדור הנכון: חילופי המשמרות אצל מאמני ליגת העל בכדורסל
מועדון המאמנים שהיה פעם סגור לשמות בודדים נפתח כעת לפנים חדשות • שרון אברהמי: "ההנהלות רואות מאמנים שעושים עבודה טובה ופחות ממחזרות". • הדור החדש מוכיח: מעבר לליגה הלאומית כדי לחזור לקידמת הבמה מהדלת הראשית היא כבר לא מילה גסה
 |  |
מבלי שהרגשנו, תמונת המאמנים בליגת העל עברה שינוי גדול. עד לפני תקופה לא ארוכה סגל מאמני הליגה בכירה היה מועדון סגור - מאמנים זרים היו לעתים בכמות גדולה, אבל מבחינת המאמנים הישראלים היה סגל כמעט קבוע. אם היו חילופים הם היו בשיטת הכסאות המוזיקליים וכוחות חדשים לא פרצו למעגל הבכיר. כמעט תמיד ראינו את אותם הפנים ושמענו את אותם השמות.
עלו שאלות רבות לגבי איכות וכמות המאמנים בישראל ולגבי דור העתיד. היו השוואות בין מעצמת המאמנים שהייתה כאן בעבר לבין התקופה הנוכחית, ומסתבר שיש שינוי גדול. מלבד שני מאמנים זרים, כחצי מסגל המאמנים בליגל העל היום לא היו כאן לפני שנתיים. יותר מכך, העונה שלושה מאמנים עורכים בכורה או בכורה מחודשת ועוד אחד - דן שמיר - חזר מתקופה ארוכה בחו"ל. נכון, עודד קטש, דני פרנקו וגיא גודס עדיין כאן ואלעד חסין כבר צובר פז״ם, אבל השאר הם מאמנים שלא היו בעבר בשרשרת.
זה היה תהליך. לפני שנתיים וחצי אורן אהרוני עבר מאימון נוער לבני הרצליה. ברק פלג עלה עם הפועל גליל עליון לליגה הראשונה וחזר לתמונת מאמני ליגת העל, אחרי שבעבר היו לו רק שתי אפיזודות קצרות שם. בעונה שעברה חזר לקידמת הבמה שרון אברהמי כשעלה עם עירוני קרית אתא. הוא עושה שם עבודה מצויינת ואחרי שהשאיר אותה בליגה, העונה הוא כבר הפך את קבוצתו למועמדת לפלייאוף.
הפועל חולון לא היססה בקיץ לתת לעוזר המאמן עמית שרף את תפקיד המאמן הראשי לראשונה בקריירה שלו אחרי שגיא גודס עזב. שניים נוספים המשיכו עם הקבוצה אותה העלו ליגה. שמוליק ברנר במכבי רמת גן ורועי פרל בהפועל עפולה. עבור פרל זו בכורה בליגה הראשונה.
כל המאמנים שהוזכרו מוכיחים את עצמם ושולחים מסר משולש. הראשון הוא שהם כאן כדי להישאר, השני הוא שיש כאן עתודת מאמנים וכנראה רק צריך לתת להם את ההזדמנות, והשלישי הוא למאמנים עצמם בנוגע להתמדה. גם אם בפעם הראשונה זה פחות הלך צריך להמתין להזדמנות הנוספת - ראו את ברק פלג ובמידה מסויימת שמוליק ברנר ושרון אברהמי.
מה שמעניין הוא שחלק לא מבוטל מאלה ששינו כאן את תמונת המאמנים הם לא צעירים וכאמור חלקם הבליחו בעבר לליגה הבכירה, אבל נסוגו לאחור כדי לחזור חזרה. שימו לב שאחת האפשרויות הבולטות לחדור למעגל המוביל היא דרך עליה עם הקבוצה מהליגה הלאומית.
שרון אברהמי מסביר: ״כמו שיש מספיק שחקנים טובים, יש מספיק מאמנים טובים. אם מביאים מאמנים זרים ברמה של יאניס ספרופולוס ואלכסנדר דז'יקיץ׳ זה מובן. אם מביאים מאמנים זרים פחות טובים מהישראלים זה לא נכון. שמוליק ברנר ואני 'נאלצנו' לעבור לליגה הלאומית כדי לחזור לקידמת הבמה. ההנהלות רואות שיש עוד מאמנים שעושים עבודה טובה ופחות ממחזרות מאמנים. ראינו הוכחה למה שאנחנו מסוגלים לא רק בליגה, אלא גם בנבחרות הצעירות. אני בטוח שיש עוד מאמנים בליגה הלאומית שיכולים לעשות את קפיצת המדרגה״.
התהליך הזה קרה במקביל לסוג של חילופי משמרות. מאמן הנבחרת אריאל בית הלחמי ועוזרו שרון דרוקר לא מאמנים קבוצה בליגה. רמי הדר מאמן בקוסובו, אריק שיבק בעבר אלוף המדינה לא מאמן בליגה בשנים האחרונות וגם בראד גרינברג כבר לא כאן. אפשר לאמר בבירור שההנהלות יצאו מהקיבעון, חשבו מחוץ לקופסה ובמקרים מסוימים גילו אומץ וזה השתלם.
