מאז המחזור הרביעי ביורוליג מכבי תל אביב נותרה תמיד במאזן חיובי. היום (חמישי) נפל דבר עם ההפסד לאנאדולו אפס, כשמאזנה של מכבי מאוזן וזה מראה את עומק הנסיגה. מכבי כבר לא במאזן חיובי והמצב ממש לא חיובי.
זה היה הפסד שלישי ברציפות ביורוליג ו-5 מ-6 המשחקים האחרונים. אנאדולו היגיעה למשחק מהמקום ה-16 בטבלה ויצאה עם כל השלל. גם ניצחון, וגם עם ניצחון בהפרשים בין הקבוצות. מכבי שסובלת כל העונה מהיעדר ביתיות, היתה הפעם בצד המרוויח כשאנאדולו אירחה אותה מחוץ לטורקיה. גם זה לא ממש עזר.
זה היה משחק חשוב מאוד לשתי הקבוצות. לאנאדולו אפס כדי להציל את העונה, למכבי כדי לעצור את הסחף ולשפר עמדות במאבק על הפלייאוף. על המגרש זה היה נראה שלאנאדולו זה היה חשוב יותר.
שבעה רבעים במשחק הקבוצות קלעו מעל 20 נקודות ברבע. הרבע היחיד של מתחת ל-20 היה הרבע הרביעי של מכבי, רבע שהכריע את המשחק. שתי הקבוצות הן החלשות ביורוליג הגנתית וכך נראה המשחק - נטול הגנות. היה ברור שמי תלחץ על הגז בחלק ההגנתי תנצח, זו היתה אנאדולו.
לורנזו בראון היה חסר וזה משמעותי, אבל לורנזו הוא לא זה שהיה משנה את העובדה שהגנה שוב לא תפקדה. מה שהיה חסר זה לא בראון, זה המאמץ, ההשקעה, האגרסיביות. סיפור ההגנה לא חדש, אבל הוא מחמיר. ממול עמדה קבוצה עם המון כישרון התקפי שלקחה בקלות כל מה שנתנו לה. הקלות הבלתי נסבלת בה מכבי סופגת נקודות: תסתכלו כל המספרים של המנצחת ותבינו את הסיפור - 60% ל-2, 42% ל-3 ו-12 ריבאונדים בהתקפה.
דיברנו על התקפה, אבל ברבע הרביעי משחק ההתקפה של מכבי יצא מאיזון עם קבלת החלטת רעה. המשחק פשוט התפזר ולא בפעם הראשונה. כשאתה לא מתפקד מצד אחד על המגרש זה יעלה לך בסופו של דבר גם בצד השני.
הפגרה ביורוליג באה למכבי בזמן. המפעל הבכיר באירופה יוצא להפסקה של שלושה שבועות שמכבי נזקקת לה נואשות. הבעיה היא שזו פגרה וממש לא מנוחה - בשבוע הבא היא פוגשת בליגה גם את הפועל ת"א וגם את הפועל ירושלים, שאת הכוח שלהן למדנו אתמול במפעלים האירופיים שלהן.
