הנתון השלילי הבולט במשחקיה של מכבי תל אביב אחרי קצת יותר משליש עונת היורוליג הוא ההגנה. עם נתונים הגנתיים כאלה הצהובים יתקשו לייצר יציבות ולעמוד במטרה של להגיע לפלייאוף. התקפה טובה ככל שתהיה לא תספיק.
אחרי 13 מחזורי יורוליג מכבי סובלת מ"פיצול אישיות" סטטיסטי – אחת מקבוצות ההתקפה הטובות במפעל (שלישית עם 85 נקודות בממוצע למשחק) ומנגד הקבוצה שסופגת הכי הרבה. זה אומר שבמשחקים שלה נקלעת כמות הנקודות הגדולה ביותר. מי שצופה במשחקיה נהנה, אבל עודד קטש ממש לא. סביר להניח שהמאמן הצהוב שובר את הראש איך משפרים את הצד ההגנתי.
פיצול האישיות הזה בולט בנושא הכדורים החוזרים ומסביר חלק גדול מהבעיה. מכבי ת"א ראשונה ביורוליג בריבאונד ההתקפה (14 למשחק), אבל רק במקום ה-15 בריבאונד ההגנה (21.9). משמעותו של הנתון האחרון בין השאר היא שהקבוצות היריבות מקבלות הזדמנויות שניות רבות, חלקן קרוב לסל.
על הנייר מכבי ת"א של העונה היתה צריכה להיות קבוצת הגנה משופרת העונה. יש בה המשכיות גדולה, שהיא חשובה לתיאום הגנתי, והיא גם צירפה שחקן הגנה משובח כמו אנטוניוס קליבלנד, בעברו שחקן ההגנה של העונה בליגה האוסטרלית. בפועל זה לא קורה. בעונה שעברה היא דורגה תשיעית בספיגה עם 80.7 נקודות, העונה, אחרי 13 מחזורים היא והקבוצה במקום הלפני אחרון וילרבאן סופגות הכי הרבה - 87 נקודות. נתון נוסף: מכבי ספגה העונה 7 פעמים (יותר מחצי ממשחקיה) 90 נקודות ומעלה.
המספרים מספרים את הסיפור. הגנת הצבע של הצהובים היא החלשה ביורוליג. מדברים הרבה על "הטיילת" שיש ברחבה של מכבי ת"א וזה בא לידי ביטוי בספיגה של כמעט 60 אחוז ל-2 (מקום אחרון במפעל). גם הגנת השלשות לא טובה בכלל. יריבות מכבי ת"א צולפות כמעט 10 שלשות בממוצע למשחק ב-36.5 אחוזים (מקום 11).
אחת הבעיות של מכבי ת"א בצד האחורי היא החלק הראשון של המשחקים. תשע פעמים ספגה הקבוצה סביב 50 נקודות ב-20 הדקות הראשונות. בדרך כלל בחלק השני של המשחק יש שיפור, אבל לעיתים הפתיחה הרעה עולה לה במשחק. גם לאיבודי הכדור יש משקל. מכבי היא אחת המאבדות הבולטות במפעל עם כמעט 14 למשחק. האיבודים הללו חושפים את ההגנה ונותנים נקודות קלות ליריבה.
עוד נקודת תורפה: בסגל הצהוב יש שני שחקנים "מסומנים", כלומר כאלה שהיריבה תוקפת דרכם כדי ליצור יתרונות - תמיר בלאט בגלל הנתונים הפיזיים וג'ייק כהן שפותח כמעט באופן קבוע בחמישיה. גם לורנזו בראון הוא שחקן שמאמנים יריבים מסמנים.
מעניין לשים לב שנתוני הספיגה חלשים למרות שבשתי קטגוריות הגנתיות מכבי ת"א היא מהמצטיינות – 8 חטיפות למשחק (ראשונה ביורוליג) ו-2.8 חסימות למשחק (שלישית).
חשוב לציין שממוצע הספיגה הגבוה הוא לא רק בגלל ליקויים הגנתיים, אלא נובע מכך שהקבוצה בצהוב משחקת בקצב גבוה, דבר שגורם ליותר פוזישנים במשחק וכמובן מעלה את כמות הנקודות. באופן טבעי מי שמשחק בקצב מהיר חושף את עצמו יותר בהגנה.
לעובדה שלמכבי יש המשכיות בהרכב מהעונה שעברה אין תוצאה מבחינה הגנתית. קליבלנד שהיה אמור להיות שר ההגנה עדיין סובל מעליות וירידות, מרבה לבצע עבירות ועוד לא התאקלם לחלוטין. ווייד בולדווין שהיה עוגן הגנתי בעונה שעברה, נעדר מכמה משחקים וחווה ירידה גם בהגנה.
כשמנתחים את משחק ההגנה צריך לבחון גם את ההגנה הקבוצתית וגם את ההגנה האישית. שתיהן לוקות בחסר במכבי. הפתרון יתחיל קודם כל משיפור ההגנה האישית של כל אחד מהשחקנים. נכון שלצוות המקצועי יש הרבה עבודה בשיפור התיאום הקבוצתי ובבחירת סגנונות ההגנה, אבל לפני כל אלמנט טקטי הצד המנטלי והמחויבות האישית של השחקנים צריכים לעבור שינוי משמעותי. עודד קטש ירצה לראות את זה כבר הערב מול אנדולו אפס ושיין לארקין הלוהט.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו