1. אני לא אוהב קלישאות, ממש לא. אבל הפעם המשפט הבנאלי "הפסד שכולו ניצחון", קיבל סוף סוף משמעות. ההפסד של מכבי תל אביב לוולנסיה הוא פספוס מקצועי גדול ועוד נרחיב עליו בהמשך, אבל העובדה שהתקיימו ביומיים האחרונים משחקים של קבוצות ישראליות היא ניצחון גדול.
הרבה אנשים שמגדירים את עצמם "עכברי כדורסל" סיפרו שמאז פרוץ המלחמה הם מתקשים לראות את המשחק שהם כל כך אוהבים. המוח לא מרוכז, האזעקות משבשות את העצבים והדאגה לחיילים, לילדים ולחברים מוציאה את החשק מכדורסל או מכל פעילות פנאי אחרת. חבר סיפר לי שבזמן הפנוי מאז השבוע שעבר הוא ראה שלושה סרטים – וכולם הרגישו לו משעממים ולא טובים. על כולם אגב הוא קרא באינטרנט ביקורות מצוינות. כנראה שזה לא הסרטים או הכדורסל, אלא אנחנו.
למרות הכל, ואולי בגלל הכל, המשחקים של מכבי תל אביב ושל הפועל תל אביב, ובקרוב גם של הפועל ירושלים והפועל חולון בליגת האלופות, הם בעלי חשיבות עצומה. להראות שמדינת ישראל ממשיכה לתפקד והקבוצות הישראליות שומרות על פעילות סדירה. ויתור על העונה הקרובה היה סוג של פרס לטרור, פרס למרצחים.
2. ועכשיו נדבר קצת מקצועית. למכבי ת"א יהיו בתקופה הקרובה הרבה משחקי חוץ וגם כמה משחקי "בית" לא בבית. לעובדה זו יש שתי משמעויות – הראשונה היא שהולך להיות קשה, והשנייה היא שבסיבוב השני יהיו לצהובים כמות גדולה של משחקים בהיכל. כדי שמכבי ת"א תגיע לסיבוב השני בעמדה סבירה ושלמשחקים בהיכל יהיו משמעות, היא צריכה למצוא את הדרך לנצח לפחות כמה משחקים באותו רצף לא פשוט שמצפה לה. זו בדיוק הסיבה מדוע ההפסד לוולנסיה הוא פספוס מקצועי גדול.
עשרת הימים האחרונים לא היו אידיאליים בכלל עבור הקבוצה של עודד קטש, אבל היא קיבלה יריבה בינונית מינוס, ללא הרבה איכות, ובשונה מהפועל תל אביב בוונציה, היא לא ניצלה את המצב כדי להשיג ניצחון יקר. הסיטואציה מובנת לחלוטין, וגם היעדרו של ווייד בולדווין מקשה מאוד, אבל רכות בהגנה ובריבאונד, בלבול וחוסר סדר בהתקפה הובילו להפסד. יכולת סבירה כנראה היתה מסדרת ניצחון. מכבי תצטרך להראות הרבה יותר כבר ביום שישי מול פנאתינייקוס כדי לא להיכנס לרצף הפסדים שיהיה קשה לתקן בהמשך.
3. לורנזו בראון לא היה וגם לא יהיה שומר גדול. במיוחד לא בהיעדרו של בולדווין כשכמעט כל הנטל ההתקפי נופל עליו והוא צריך לשמור כוחות. למרות כל זה, הרכות וחוסר הריכוז בהגנה מרגיזים. כל שחקן שבראון "שומר" עליו יודע שהדרך לסל פנויה, במיוחד כשבתוך הצבע לא מחכה בחור גדול שמפריע. גם בירידה להגנה בהתקפות המעבר של ולנסיה היו כמה מחדלים (ספורטיביים, כן?) בהם בראון נרדם ונתן לשומר שלו לטייל לטבעת ללא להפרעה.
בראון ניצח למכבי את המשחק מול פרטיזן, וכנראה עוד ינצח עבורה הרבה משחקים בזכות ההתקפה, אבל ככוכב הגדול של הקבוצה הוא חייב לפחות להראות קצת יותר אכפתיות בהגנה ולשדר מאמץ גם בצד הזה של המגרש. אין מה לעשות, שחקנים מסתכלים על המנהיגים שלהם. כמו בחיים עצמם.
4. עד היום חלק מאנשי מכבי ת"א, וגם מהאוהדים, חושבים שנעשתה טעות בשחרורו של כריס ג'ונס. כמו לא מעט שחקנים במהלך השנים, גם הגארד פרץ דווקא אחרי שעזב את הצהובים ולפחות מבחינה סטטיסטית הפך לאחד המובילים ביורוליג. לדעתי לא מדובר בהפסד גדול. ג'ונס הוא בהחלט שחקן טוב עם יכולות, אבל לא יכול להיות אחד משני הגארדים המובילים של מכבי ת"א או כל קבוצה אחרת עם שאיפות. הוא יותר מתאים להיות שחקן מרכזי בקבוצה מהחלק התחתון של היורוליג.
למכבי ת"א אין יכולת כלכלית להחזיק שחקן כמו ג'ונס (שכרו מוערך בין 800 אלף למיליון דולר) כמחליף מהספסל, ולכן היא לא צריכה אותו. בחמישייה של מכבי ת"א צריכים להיות תותחים כמו לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין (שניהם מדורגים בטופ 10 של היורוליג כמעט בכל דירוג אפשרי), ועל הספסל שחקנים בעלות נמוכה ותפוקה גבוהה.
