איתי מושקוביץ בראיון: "אסטוניה פנתה, אבל ישראל זה הבית"

נבחרת ישראל תחל ביום שישי את חלון המשחקים האחרון במוקדמות אליפות העולם, טורניר אליו איבדה סיכוי להעפיל. לקראת צמד המשחקים זומנו לסגל כמה שחקנים צעירים שעבורם מדובר בהופעה ראשונה במדים הלאומיים.

אחד מהם הוא איתי מושקוביץ, רכזה המוכשר של הפועל גליל עליון שרושם העונה ממוצעים מרשימים של 11.6 נקודות, 2.7 כדורים חוזרים, 2.3 אסיסטים ו־38% מהשלוש ב־23.8 דקות משחק בלבד, מה שהעניק לו את זימון הבכורה היוקרתי.

איך התחושה לקראת הבכורה?
"תחושה מרגשת, קשה לי לתאר במילים. בתור ילד הסתכלתי על שחקני הנבחרת והם היו המודלים שלי לחיקוי ככה שלהיות שחקן נבחרת זו הגשמת חלום".

האמנת שתגיע בגיל צעיר כל כך לנבחרת?
"האמנתי שאני יכול להגיע אבל לא ידעתי מתי ואיך זה יקרה, אני שמח שזה קרה עכשיו".

איך אתה מסביר את השיפור שלך העונה?
"זה שילוב של מספר גורמים. המאמן והצוות נותנים לי חופש פעולה על המגרש, אני בשנה השנייה שלי מבין טוב יותר מה דרוש ממני ואיך אני יכול לתרום".

אתה משחק באחד המועדונים היחידים בליגה שנותן את המפתחות לשני גארדים ישראלים.
"אני ורועי (הובר, ת"ג) מדברים על זה לא מעט, זה מיוחד מאוד. אני מאוד מאמין בשחקן הישראלי ובמה שהוא מביא לקבוצה. אצלנו הישראלים הם הכוח בחדר ההלבשה והזרים נדבקים מאיתנו ומתחברים".

"לא יכולתי לאכול לבד"

התחלת את העונה שעברה טוב ואז הפציעה עצרה אותך, שתף אותנו בתהליך ההחלמה והשיקום.
"היה לי מאוד קשה, אני אדם שמתכנן דברים מראש והפציעה הרסה לי את התכנונים. בשנייה שנפצעתי הבנתי שמשהו לא בסדר ושמדובר בפציעה רצינית, הסתכלתי על הכתף שלי וראיתי שהיא לא במקום. השאלה הראשונה ששאלתי את הרופא על המגרש הייתה לכמה זמן אעדר".

אלו בטח היו ימים לא קלים עבורך באותה תקופה.
"התקופה הראשונית הייתה לא פשוטה, עברתי משבר. עלו לי שאלות לראש, פחדתי, הטלתי ספק בעצמי ושאלתי את עצמי האם בכלל אוכל לחזור למגרש. בהתחלה הייתי צריך עזרה בכל פעולה פשוטה, לא הייתי מסוגל אפילו לאכול לבד".

לפני מספר חודשים הפועל ירושלים חיפשה גארד ישראלי ורצתה לצרף אותך. מה היתה העמדה שלך?
"לא היתה פניה אלי, אני חושב שזה היה בעיקר שמועות. באופן אישי אני לא אוהב לחשוב על השנים הבאות במהלך העונה, כי זה יכול לבלבל או להוציא מריכוז".

האיגוד האסטוני רצה שתשחק בנבחרת שלהם, אתה בדקת ובסוף דחית אותם. תשתף אותנו מה היה שם ומדוע החלטת את מה שהחלטת.
"יש לי דרכון אסטוני והם פנו אליי במקביל לזימון שקיבלתי מנבחרת ישראל. מאמן נבחרת אסטוניה דיבר איתי ומאוד רצה שאהיה חלק מהסגל, זה היה מפתיע ומחמיא. אחרי מחשבה הבנתי שהדבר הנכון עבורי הוא לייצג את הבית שלי והמדינה שלי, פה גדלתי".

כשאתה עוצם עיניים, מה החלום הגדול לעתיד?
"לשחק ביורוליג זה החלום הגדול. ה־NBA זה מדהים, אבל היורוליג יותר מרגש אותי. אני מאוד רוצה לצאת ולשחק בחו"ל בשנים הקרובות, הליגה הספרדית זו ליגה שארצה לשחק בה. בארץ אין לי חלום לשחק באיזו קבוצה ספציפית, נראה מה העתיד יזמן לי".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות