במחזור החולף בליגת העל ראינו את בני הרצליה ממשיכה לקטול את הגדולות, את גליל עליון ממשיכה להרשים ואת הפועל חיפה כמעט מפתיעה את מכבי ת"א, אבל מה שנזכור ממנו הוא דווקא טעות שיפוט. כנראה שזו תהיה טעות השיפוט הגדולה בעונה, שיא שיהיה קשה לשבור.
האמת, גם במחשבה שנייה וגם מצפייה חוזרת באירועים, קשה להבין את הטעות שעשו שופטי המשחק בין מכבי ת״א להפועל חיפה. כל מי שצפה במשחק ידע בזמן אמת שהשופטים (עופר מנהיים, אלעד לייבוביץ' והראל קדרון) טעו ועשו מה שאסור להם לעשות. כולם, מלבדם.
שחזור האירועים: השופטים הלכו למוניטור תוך שהם מודיעים כי הם מבקשים להחליט על זהות כדור החוץ. החוקה קובעת שאחרי ההודעה הזו הם יכולים לבדוק רק מה שהצהירו עליו ולא שום דבר אחר. בפועל הם חזרו עם החלטה שהחסימה של וויל ריימן על רומן סורקין הייתה לא חוקית, ומדובר בסל למכבי ת״א. על הנייר ההחלטה נכונה, אבל כאמור אסור היה להם לבדוק אותה.
החלטת השופטים פשוט בלתי מתקבלת על הדעת, שלא לומר בלתי נתפסת. זו לא החלטה של שבריר שנייה שהם צריכים לקבל. זו לא עבירה, או שלשה, אלא עיוות של החוקה בזמן קריטי של המשחק. מה שמחמיר את העניין הוא שמדובר בשלושה שופטים, ולא היה אף צדיק אחד שזכר את השיעור הבסיסי בחוקה. איך זה שמה שיודעים כולם, כלל בסיסי, פתאום נעלם מתודעת השופטים. הצוות רצה לתקן את החסימה הלא חוקית שפספס, והגיב בטעות גדולה כפליים. טעות מיותרת מאוד.
הקולג' הישראלי חזר
הפועל גליל עליון בתקופה מצוינת עם 4 ניצחונות מ-5 המשחקים האחרונים. תואר אחד כבר יש לה - הקבוצה הכי ישראלית בליגה. גליל עליון במהדורה הנוכחית ממשיכה את ערכי הקבוצה המיתולוגית מהעבר כשהיא שמה את יהבה על השחקן הישראלי. בעוד שרוב הליגה משחקת עם חמישה זרים, גליל שיחקה לאחרונה עם 3 בלבד, אחרי שג׳יילן האדסון עזב. לא רק שזה הפריע לה, היא אפילו השתדרגה. בתוך ליגה מרובת זרים, היא תופעה ייחודית. ראו למשל מה קרה העונה לגלבוע/גליל קבוצה שהיתה מודל ישראלי, עברה ל-5 זרים ונועלת את הטבלה.
במשחקים האחרונים גליל נתנה לישראלים מעל 110 דקות בממוצע למשחק, הממוצע העונתי שלה לדקות ישראלים הוא 100, מחצית מדקות המשחק. בניצחון בנס ציונה קלעו הישראלים 70 נקודות מ-108 ובניצחון על ירושלים 53 מ-89.
פעם היא כונתה ה״קולג׳ הישראלי״ ואפשר לשוב ולכנות אותה כך. לא מעט שחקני עבר גדולים באו לגליל התפתחו שם ויצאו לקריירות מפוארות, המודל הזה חוזר, ראו מה קורה לאיתי מושקוביץ׳ שמתפתח להיות כוכב.
הסיכון של אריאל בית הלחמי
אריאל בית הלחמי שהתפטר לפני שבועיים וחצי מהפועל אילת מצטרף להפועל גלבוע/גליל, במילים אחרות עובר מקבוצה במצב רע לקבוצה במצב גרוע. גלבוע במקום האחרון בטבלה - 2 ניצחונות בלבד ורצף של 9 הפסדים רצופים, מועמדת ראשית לירידת ליגה.
השבועיים וחצי שעברו מראים שהמאמן לא רץ לחתום ביריבה, למרות שהיתה לו שם בעבר קדנציה מצוינת של 4 שנים. גם הוא ידע שזו קבוצה שיהיה קשה לשקם אותה, היא נבנתה רע ואין הרבה מרחב לשינוי אחרי שכבר 8 זרים נרשמו אצלה העונה.
בית הלחמי הוא אחד הגורמים העיקריים שהפכו את המועדון בגלבוע לסיפור הצלחה בשנים האחרונות, סיפור הצלחה שמתרסק העונה בגדול. לקחת את הפיקוד זה פוטנציאל לכישלון וסיכון לא קטן עבורו. הקרדיט מהקדנציה הקודמת לא ייתן לו דבר, ו-2 כישלונות בעונה אחת זה דבר שלא בא בחשבון עבור אף מאמן.
אפשר להעריך שההענות החיובית היתה גם תוצאה של מחויבות למועדון בו עבד, בית הלחמי זכר שהמועדון היה שם בשבילו בזמן משבר בקריירה ושהתקופה בגלבוע הקפיצה אותו לצמרת המאמנים. כנראה שהרגשות שיחקו כאן תפקיד מרכזי והביאו אותו לפרויקט קשה מאוד ולסיכון הגדול.
