דיוויד בלאט נפרד מווילי סימס: "הרבה יותר משחקן כדורסל"

ווילי סימס ז"ל ודיוויד בלאט יבדל"א עברו מסלול משותף בארץ. הם הגיעו ארצה למכביה עם נבחרת ארה"ב ב־1981 (סימס התחרה במכביה הראשונה שלו ב־1977) ובחרו להישאר בארץ ולבנות כאן את בתיהם. גם את תחילת הדרך עשו יחד במכבי חיפה של תחילת שנות ה־80.

בלאט, שכיום משמש יועץ מקצועי של מכבי ת"א, סיפר ל"ישראל היום": "חבר יקר עזב אותנו, אבל רק בגופו לא ברוחו. היינו חברים עוד לפני קריירת הכדורסל. באנו ביחד למכביה אחרי מחנה אימונים בניו יורק, ומהיום הראשון ראיתי כמה הוא מיוחד. דומיננטי מאוד, שחקן מצוין עם הרבה יכולות, אבל באותה מידה גם גורם לכל מי שמסביבו שמחה. היתה לו היכולת לרכז אנשים סביבו ולהפוך אותם לחברים שלו. היינו חברים לקבוצה, חברים לחדר, מתחרים באימונים, ומעל הכל - חברים אמיתיים".

בלאט מוסיף על החבר שהלך לעולמו בגיל 64: "היתה לו קריירה נהדרת וחיים נפלאים בישראל עם אשתו המקסימה אריאלה והילדים הנהדרים. הוא היה הרבה יותר משחקן כדורסל ונתן לכל מי שסביבו להרגיש מיוחד, והכל בצניעות ובנתינה. הוא היה עולה חדש אמיתי שהתאהב במדינה, והיא התאהבה בו בחזרה. איש מיוחד שגרם לאחרים להרגיש טוב עם עצמם, אחד שתמיד היה נוכח ורגיש לאחרים. תמיד נזכור ונתגעגע אליו מאוד".

תדמית קשוחה, אבל חייכן וג'נטלמן

בסוף שנות ה־80, תקופת השיא המקצועית של סימס, התחלתי לכתוב על כדורסל בעיתונות. השחקן היה קונצנזוס, איש שכולם אהבו לאהוב והעריכו מאוד על הפרקט ומחוצה לו. אישיות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אני זוכר את סימס על המגרש - שחקן מצוין, גארד עם קליעה טובה ששיפר עם השנים את הובלת הכדור, ובהמשך תפקד גם כרכז וכשחקן ההגנה הכי טוב בכל קבוצה בה שיחק. הזווית השנייה היא כאיש נעים הליכות, חייכן, מנומס, מכבד ואינטליגנט. החיוך היה ההבעה הטבעית שלו. הזווית השלישית היא השקט שקרן ממנו. בניגוד לתדמית הקשוחה במגרש, מחוץ לפרקט הוא היה אדם שלידו תמיד הרגשת מאוד נוח ורצוי. ג'נטלמן.