מחזיק מעמד: עודד קטש ממשיך ליפול עם החמישיות אבל לפחות מנצח

מחזיק מעמד

“אין לו כסף ואין לו זהב
וגם אין לו גב רחב
והוא מחזיק מעמד
כן, הוא מחזיק מעמד”.

יושב על הגדר

הכישרון להרכיב חמישיית כדורסל טובה הוא יכולת מובחנת ונפרדת של מאמנים. אני נוהג לצטט תכופות את יהושע רוזין הגדול שהסביר שלכל אחד יש תפקיד, ובעיקר שלא כולם צריכים לקלוע באותה חמישייה. היא צריכה להיות מתאימה, מתואמת, מחוברת.

אבל העונה, באופן מסורתי, עודד קטש מעלה בחמישייה את מי שהוא חושב שהם הטובים ביותר בכל תפקיד. וזה אף פעם לא עובד. אין משחק אחד, גם בבית, שמכבי פתחה בסערה וגמרה את המשחק מוקדם. זה תמיד פתיחה מהוססת, מרושלת, הססנית, עד שאירוע מחולל או ברירת מחדל מסדרת את העניין. קטש נראה שמבין אבל לא סגור על עצמו, רגל פה ורגל שם.

החמישייה הראשונה נגד ולנסיה הייתה נוראית. שחקנים טובים אבל ציוות חסר הרמוניה לחלוטין. במקרה או לא, גם נטולת ישראלים בכלל. עודד ניסה לשבת בפתיחת המשחק, אבל אחרי דקה קם. ולנסיה היא הגרועה באירופה בפתיחות משחקים, ואפילו לה נתנה מכבי 8:4 פור עד שחמישייה מאוזנת נכנסה.

הולינס הוא אחד משחקני החיבור/אנרגיה/הגנה/הנעת כדור – תקראו לזה איך שתרצו. איך שנכנס, מכבי חטפה פעמיים ורצה. וזה הרי שם המשחק. לרבע השני מכבי עלתה כבר עם שלושה ישראלים. אפשר להתחיל קודם. פשוט – סורקין בחמישייה והכל מסתדר.

לוקח ת'זמן

אז אם מכבי היא קבוצת הריבאונד הגנה הגרועה בהיסטוריה של היורוליג (אולי אתמול זה התאזן קצת עם 19:7 מתחת לסל שלה), ואם היא לא מצליחה כמעט לעשות סל בהתקפה מסודרת, ואם זועקת העובדה שאין לה סנטר שיכול להעביר עומס פנימה, למשוך את ההגנה, ולמסור משם, אז מה נשאר? ללחוץ, לחטוף, לרוץ, לקלוע שלשות. זה ברור וידוע, זוהי הגישה שניצחה למכבי את המשחקים המוצלחים, ובכל זאת קטש לוקח את הזמן, מעלה הרכבים שלא יכולים לשחק ככה, ורק פה ושם מסתדר הרכב שלוחץ ורץ.

אבל בהחלט ניכר שינוי – מכבי לוחצת אחרי סל, אחרי פסק זמן, כשיטה ולא בפיגור, וזה היה חידוש מרענן. רק שזו חייבת להיות השיטה הבסיסית, לא משהו שהוכן במיוחד ורק לקראת ולנסיה הפצועה ונטולת הרכזים.

במחקר מעניין שקראתי בספרייה של מכון וינגייט בזמן קורס המאמנים שלי, הוסבר שהבדלי איכות בכדורסל לא מתבטאים במשחק העומד, כי בו לרוב בכל משחק מספר הנקודות שמשיגות שתי הקבוצות זהה. הפער יושג על ידי התקפות מתפרצות, ריבאונד התקפה, ונקודות עונשין. ובכל זאת מאמנים מתעקשים לבזב זמן אימון יקר על תרגילי התקפה. למכבי יש סט גיים גרוע וחסר השראה בכל מקרה, אז יאללה, רוץ בן סוסי.

האהבה שלי היא לא האהבה שלו

סיפור ההשעייה וההחזרה של היליארד יכולים ללמד הרבה על הגישה המיושנת של מכבי לכדורסל המודרני. ציוצים והבעת דעה הם חלק מהותי מהמשחק היום, ואם אתה מביא שחקן בוגר ויצירתי, אתה צריך לקבל אותו, ולא להתייחס אליו כמו ילד בכיתה ג'.

הייתה כאן הזדמנות למכבי ובעיקר לקטש להקשיב לשחקן שיש לו הרבה קילומטראז' יורוליג, להבין מה מפריע לו, ולקבל עצות בחינם ממישהו שרואה את הדברים מהמגרש. הדרך בה היליארד שיחק אתמול לא צריכה לחזק את גישה ההשעייה לשחקן שהביע דעה שונה ומתוחכמת, אלא להסביר כמה חזק מנטאלית וחכם הוא היליארד עצמו, וכמה שגויה היתה ההשעייה.

שני האסיסטים שלו לדאנקים של ניבו ומרטין היו נקודת המפנה במשחק. והחולצה המדברת שלבש כשנכנס להיכל אמרה הכל. זה העולם החדש, תנו לו להתבטא.

מהי הדרך?

אז אפשר לשמוח על הניצחון בפער משמעותי, אבל האמת חייבת להיאמר: בדקה ה-29 התוצאה הייתה 49:47. בדקה הזו קרה האירוע ששינה את המשחק: הפציעה החוזרת של בולדווין בירך האחורית. אחד הרגעים העצובים בספורט הוא כששחקן עוצר פתאום את הריצה במהלך המשחק, מסתובב לכיוון הספסל, ויורד לאיטו.

שחקנים הם הרופאים הטובים ביותר של עצמם, וכשזה קורה, ברור שהוא מרגיש שמשהו ממש לא בסדר. שיהיה בריא ויחזור בריא לגמרי. אבל מהרגע הזה רצה מכבי 35:21 ב-11 דקות וגמרה את המשחק. האם בולדווין הפריע? לא. הוא פשוט עוד שחקן שצריך את הכדור ומייצר לחץ לקבל אותו.

בהיעדרו, עלה ג'יילן אדאמס לרבע הרביעי אחרי שלא דרך כל המשחק, ועם זריקה אחת לסל הפך את מכבי לקבוצה לוחצת, רצה ושמחה. ראו למעלה - לחמישייה מאוזנת עם שני שחקנים שמחפשים את המסירה יש יתרון גדול שמביא ליתרון גדול.

אדאמס, הולינס, וסורקין סיימו על מדד הפלוס מינוס הגבוה ביותר יחד עם בראון. והשחקן עם מדד האיכות הגבוה ביותר: ג'ייק כהן. הכל כתוב. הפציעות של פויטרס ובולדווין הן הזדמנות גדולה למכבי.

ההיסטריה והחיפושים אחרי שחקנים חדשים שיחליפו אותם מיותרת. למכבי יש סגל עמוק ואיכותי, ועכשיו יש הזדמנות לייצר היררכיה ברורה יותר ורוטציה מדויקת. לא להביא אף אחד. מה שחשוב הן חמישיות מאוזנות, משחק לחץ וריצה, ושימוש נכון בכישרון הקיים. ורק זו הדרך לצליל מכוון.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

(מוקדש ליצחק קלפטר ז"ל. תודה על השירים).