1. איזה דינמיקות יש באליפות אירופה לנבחרות עד גיל 20. פורטוגל, שהפתיעה במשחק הקודם את ישראל, הובסה אתמול ב־35 הפרש על ידי יוון, שלא ניצחה עד למשחק הזה. ישראל, אחרי הנפילה מול פורטוגל, ניצחה את איטליה שהיתה מושלמת ערב המשחק הזה. מול פורטוגל ספגנו הפסד בהארכה, מול איטליה ניצחנו בהארכה.
וכך, יום שהתחיל עם אופציה לסיים אחרונים בבית - נגמר בטעם מתוק עם מקום ראשון בבית ואופטימיות להמשך. זה מלמד שההבדלים בין הצלחה לכישלון קטנים מאוד. זה גם מלמד שאלופת אירופה המכהנת עדיין לא מוותרת על הכתר.
2. הבשורה הטובה מאתמול היא יכולת ההתאוששות של הנבחרת מהתקלה הגדולה מול פורטוגל. לבשורה הזו אפשר לצרף את השפן ששלף אורן אהרוני - שחקן אליצור נתניה איתן בורג, שעם שתי שלשות וחטיפה בהארכה סידר ניצחון.
ו
יש עוד בשורה, גדולה (תרתי משמע) - היכולת של גלעד לוי, ואת זה ראינו בכל משחקי האליפות. הוא היה מתחת לרדאר, ולא ידענו מספיק על ההתפתחות של הסנטר שהיה בארבע השנים האחרונות במחלקות הצעירות של אסטודיאנטס בספרד. לא ידענו איך נבחרת ישראלית, שתמיד חסרו לה סנטימטרים, תשתמש בשחקן בגובה של 2.20 מ'.
התוצאה: השחקן שבא לאליפות עם ציפיות לא גבוהות ותוכניות לפחות מ־20 דקות בממוצע משחק 28 דקות ועומד על דאבל־דאבל של 14 נקודות ו־11 ריבאונדים למשחק, עם 70 אחוז לשתי נקודות.
3. כאן אנחנו מגיעים למלכוד המשחק הרביעי בטורניר. כל הנבחרות עולות לטופ 16, שהוא שלב נוקאאוט. הצלחה בשלב המוקדם יכולה להימחק במשחק אחד על ידי יריבה שלא הצליחה בשלב הבתים. זה המשחק החשוב בטורניר. ניצחון שולח לשמינייה הראשונה, הפסד שולח למשחקים על מקומות 16-9 ולמאבק שכולל סכנת ירידה לדרג ב'.
צומת הדרכים של הנבחרת בטורניר הוא ביום רביעי, במשחק הרביעי, ולכן והעובדה שהיריבה סלובניה סיימה אחרונה בבית המקביל לא מבטיחה דבר. תשומת לב תינתן לשניים: הרכז אורבאן קלאבזאר, רק בן 18, שריאל מדריד השאילה למורסיה, והפורוורד סאשה צ'יאני, פרויקט של קבוצת היורוקאפ צדביטה אולימפיה לובליאנה, שעד עכשיו יש לו ממוצעים של 13 נקודות ו־9 ריבאונדים.
