מאז תחילת שנות ה־2000 הפועל ירושלים היא הקבוצה מס' 2 בכדורסל הישראלי. לאורך השנים היא פתחה פער תקציבי מכל שאר הקבוצות שהן לא מכבי ת"א, הביאה זרים וישראלים בכירים, וגם הגיעה להישגים נאים באירופה ובישראל.
בשנים האחרונות החלה מגמה מסוימת כשהפועל חולון מיצבה את עצמה כקבוצה השלישית בגודלה וגם צמצמה חלק מהפערים לעומת המועדון הירושלמי. אולי גם בשל כך התפתחה יריבות - מקצועית בין המועדונים וטעונה בין קהלי האוהדים.
הישגים. כדי לבחון את ההישגיות של שני המועדונים, נסתכל על חמש העונות האחרונות. בתחילת כל עונה מכוונים בירושלים להגיע לגמר בכל המפעלים (בליגת האלופות לפיינל פור). בכל התקופה המדוברת, הקבוצה הירושלמית לא זכתה באליפות (יש לציין שהאדומים זכו בתואר ב־2017) ואפילו לא הגיעה לגמר הפלייאוף. היא זכתה בשני גביעים, ובאירופה נעצרה פעמיים ברבע הגמר, אך בשנתיים האחרונות הודחה כבר בשלב הראשון במה שנחשב לכישלון גדול מבחינתה.
בחולון השאיפות צנועות יותר, והקבוצה מכוונת להגיע לחצי הגמר בליגה ובגביע. בכל התקופה המדוברת זכו הסגולים בגביע אחד והגיעו פעם אחת לגמר (אז עוד בשיטת הפיינל פור). לעומת זאת, ההצלחה הגדולה באירופה בשנתיים האחרונות מקפיצה משמעותית את רמת ההישגיות של חולון, והיא אפילו שברה את תקרת הזכוכית של ירושלים והעפילה לחצי גמר ליגת האלופות.
ארגון ותקציב. מבחינה ארגונית, ירושלים עולה בכמה רמות על חולון. בל נשכח שמדובר במועדון שעד לפני שנים ספורות עוד כיוון להגיע ליורוליג. בירושלים יש כמות גדולה יותר של עובדי מנהלה לעומת צוות ניהולי מצומצם בחולון, וגם המעטפת סביב הקבוצה רחבה יותר ובעלת סטנדרטים גבוהים.
מבחינה תקציבית, לירושלים יש תקציב כפול מאשר לחולון, ואולי אף יותר מכך. לפי גורמים שונים, התקציב של ירושלים בשנים האחרונות נע סביב 30 מיליון שקלים ואילו של חולון עומד על 13-12 מיליון. עד לפני כמה שנים, בתקופתו של אורי אלון (ולפני הקמת האולם החדש בחולון וכניסת משקיעים כמו שלמה אייזיק, יוסי לוי ואחרים), הפערים היו גבוהים בהרבה.
יש לציין שבירושלים חלק גדול מהתקציב מופנה לא לשכר שחקנים וצוות מקצועי, אלא גם למנהלה, למעטפת, לשיווק ולאפיקים נוספים, בעוד בחולון הנתח באחוזים של תקציב השחקנים והצוות מסך התקציב הכולל הוא גדול יותר.
על פי שכר השחקנים שפרסמנו בתחילת העונה, אפשר לראות שתקציב השחקנים הירושלמי גדול בכ־300-250 אלף דולר לעומת חולון. יש לציין שהסכומים שפורסמו הם נטו, ואילו ברוטו הפער גדול יותר, אבל עדיין לא משקף את ההבדלים בתקציב הכולל. נוסף על כך, חשוב לומר כי העונה התקציב הירושלמי היה נמוך בהשוואה לעונות קודמות, ובעונה הבאה הוא אמור לגדול.
אטרקטיביות לשחקנים. "חולון מיצבה את עצמה כמקום טוב לשחקנים, ישראלים וזרים", אומר סוכן שחקנים המעורה גם בשוק האירופאי וגם בשוק הישראלי. "אבל ירושלים נחשבת לשם יותר גדול ויכולה להביא שחקנים שאולי לחולון יהיה קשה יותר להחתים".
העובדה ששחקנים רבים התקדמו מחולון לקבוצות גדולות באירופה בעשור האחרון, הפכה את חולון ליעד אטרקטיבי עבור זרים. ירושלים לעומת זאת לא רוצה להיות מקפצה עבור שחקנים, אלא מביאה שחקנים מוכחים שיכולים להתמודד עם הלחץ והדרישות, או לעיתים שחקנים שהיו ברמות הגבוהות ונמצאים בירידה מסוימת (לפעמים בשל גיל מתקדם), ויכולים לחזור לעצמם בבירה. כחלק מהתהליך וההתפתחות של חולון, גם היא מחפשת בהדרגה להיות קבוצה שבה שחקנים רואים מטרה ולא מקפצה. תעיד על כך החתמתו של כריס ג'ונסון לשנתיים נוספות, או הרצון להשאיר שחקנים כמו סי.ג'יי האריס וג'ו רגלנד.
הרגע המכריע. אפשר לראות שירושלים היא ללא עוררין המועדון השני בגודלו בישראל מבחינה ארגונית ותקציבית, אבל הפועל חולון בהחלט מיצבה את עצמה כמועדון השלישי בגודלו וסגרה חלק מהפערים.
המשחק הערב לא ישנה את הנאמר, אך בהחלט יכול להוות הצהרה מבחינת המנצחת. אם ירושלים תנצח, היא תחזור לגמר אחרי היעדרות של חמש שנים ותוכל לזכות בתואר שיחזיר קצת מכבודה אחרי שנתיים קשות. אם חולון תנצח, היא תעפיל לגמר בפעם השנייה בחמש שנים (לעומת 0 של ירושלים) ואולי תוכל להשוות בשבוע הבא את מספר האליפויות ההיסטורי שלה לזה של האדומים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו