1 אתוס השאיפה להיות מקום ראשון תמיד, שמלווה את מכבי ת"א, נטוע חזק גם אצל אוהדיה. כל דבר שהוא פחות מאליפות - הוא אצלם לא פחות מכישלון, וזה מה שמסביר את הקרחות הענקיות ביציעים של אוהדיה בנתניה.
הם לא סולחים על התיקו מול בני סכנין לפני הפגרה, ועל כך שהאליפות תלויה עכשיו לגמרי במכבי חיפה. עד המפגשים הישירים שלה, עם האלופה, אין לקרסטאיץ' ולשחקניו שום אפשרות לאבד אפילו נקודה אחת נוספת עד סוף העונה. לכן, כדי לא להסתכן בסוף העונה כבר בתחילת אפריל, סטיפה פריצה התחיל את המשחק על הספסל.
קרסטאיץ' העריך שנתניה, קבוצה עם בני לם שלא רואה בעיניים, תפתח בטירוף כדי לנסות לכבוש, ולכן העדיף לעמוד חזק וטוב מאחור. החישוב הזה עבד לא רע. נתניה באמת פתחה בלחץ גבוה על השער של דניאל פרץ, והביכה את האורחת - אבל לא היתה מסוכנת באמת.
ככל שעברו הדקות, קיבלה נתניה ביטחון שהפך למופרז, והפקירה את עצמה למתפרצות ולפאול שטרף את המחצית. אבי ריקן, שהוא יותר עובד מועדון מאשר שחקן - וזו מחמאה, לא משהו אחר - בעט כמו שצריך, והכניע את דני עמוס.
מאותו רגע, הגנת נתניה התפוגגה וספגה שלוש פעמים, שלא אושרו בגלל אופסייד. גם השדר רמי ויץ התפוגג לאיזו דקה, כיוון שהיה עסוק עם הבעלים של נתניה, אייל סגל, שהגיע לעמדה.
הנחמה של לם היתה שנתניה כבשה 13 מ-15 שעריה האחרונים במחצית השנייה, וזה קרה עם הוצאת חוץ של סאחוביץ לחן עזרא שהוריד לאביב אברהם - ובום, טאצ'דאון!
2 פלייאוף עליון זה הכי לימונדה שהפועל ת"א יכולה לייצר. כמו שראינו שם השבוע, לא צריך להיות חזירים. הדבר הגדול הוא שחקני הנוער שה שתלבו בזכות מורשת עומר בוקסנבאום, אבל הוא יקצור אוויר, כי בעלי הבית הם שורדים שהתאהבו בפוזיציה, ואין להם חזון למועדון גדול.
חובות, עונשים ואיסור השתתפות באירופה גוזרים על האדומים עתיד אפרורי. מקום בשישייה יציל אותם תמיד ממאבקי הישרדות. הם וסכנין, כמו אני ואתה.
3 הפועל ירושלים ומכבי פ"ת דחו את הקץ בעוד שבוע. ירושלים איבדה הזדמנות של פעם בחיים לברוח באמת. אם היא ונוף הגליל לא ינצחו עכשיו, הן לא ינצחו בסוף. אם לא יברחו עכשיו, נגזר גורלן. מכבי פ"ת ובית"ר ישרדו בזכות הפז"ם, ובזכות מי שהן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו