1 בגדול, ניר קלינגר צריך לראות מכשפה. שיישב מולה, והיא כבר תגיד לו מה הלאה. יש תקופות כאלה בחיים שלך, לא רק בכדורגל, שהכל הולך הפוך. השופט דוד פוקסמן הוסיף שש דקות למשחק בין הפועל ת"א למכבי פ"ת. בערך בדקה השלישית של התוספת, קלינגר ניגש לספסל ושאל "כמה?".
אמרו לו שנותרו שלוש דקות. 1:1 היה מבחינת הלוזונים סוג של קרב בלימה הרואי, רגע לפני שהם יוצאים לדף חדש במחברת של העונה הזאת. אבל בשנייה האחרונה של הדקה השישית נגח יואב תומר לרשת כדור עונשין שרץ לרחבה. קלינגר זרק את המעיל - והצל שלו הלך לעמדת הראיונות.
אלה ימים טובים בהפועל ת"א. נתחיל מהדברים הטובים באמת: קבוצת הנוער במקום הראשון בטבלה. לא זוכר מתי זה קרה, אולי כשפליקס חלפון עוד שיחק שם. את הפירות רואים עם דוידה, דורון ליידנר, שי אליאס וטבילת האש הנהדרת של שגיא גניס. עכשיו הבוגרים חיברו שלושה ניצחונות רצופים והם במקום השלישי בטבלה, שיישאר שלישי אם מכבי ת"א לא תנצח מחר בחיפה.
המחצית הראשונה היתה אלימה ברובה. חוסר כבוד הדדי בין שחקני הקבוצות, וארנסטס שטקוס מונע ספיגות. ואז בא דוידה. מזמן לא היה שם אושר כזה. אולי עשור, ברמת הכישרון שגדל שם. הגול שלו הוא שילוב של דייגו מראדונה במקסיקו 1986 נגד אנגליה, ואלי אוחנה נגד אוסטרליה ב־1989. שער כזה לא שווה שיהיה חלק ממשחק של 1:1. אז הם הבקיעו בנשימה האחרונה. הלוואי שהפועל היתה נפרדת מהאנשים החיים שלה כמו שהיא נפרדת מהמתים שלה (רוני דניאל ז"ל).
אנשים שהיו חלק ממנה, בוזגלו ועכשיו קלינגר, מסיימים כמו אויבים. מועדון כדורגל טוב לא ייזכר בזכות 1:2 על מכבי פ"ת, אלא בזה שיהיה ארגון של בני אדם. כרגע יש מעטים כאלה שם, בין מקבלי ההחלטות.
2 כמו שאנחנו כבר יודעים, קבוצות ממקום 5 עד 14 יקבעו את גורלן סביב חלון ינואר - מי להישרדות ומי לפלייאוף העליון, בצל של הגדולות. עירוני ק"ש והפועל חיפה נתנו הצגה, והפועל ירושלים שוב השיגה 1:1, הפעם מול הפועל חדרה, רק שהפעם הפעילו שם פרוז'קטור, מצילתיים וממטרה שנפתחה מעצמה בכל פעם ששחקן זר נכנס. ובית"ר? מה שמעניין שם כרגע זה רק יוסי מזרחי בעמדת הראיונות בסיום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו