1 אם שני משחקי גמר כל־אנגליים בשלוש העונות האחרונות רמזו על מגמה הולכת ומתפתחת בכדורגל האירופי, הקיץ האחרון שלח עוד כמה רמזים באותו הכיוון - אנגליה.
בזמן שברוב חלקי היבשת ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה באו לידי ביטוי בחלון העברות דליל במזומנים וגדוש בהשאלות, קבוצות הפרמייר ליג המשיכו לגהץ את הכרטיס וניצלו את העובדה שהכוח נמצא בכיס שלהן. 1.35 מיליארד יורו השקיעו הקיץ האנגליות ברכש, והליגה הבאה אחריה ברשימה היא הסרייה אה, עם 581 מיליון יורו. הליגה הספרדית, לשם השוואה, הוציאה 300 מיליון בלבד.
באנגליה, רוב הכסף הזה הושקע על ידי הקבוצות הגדולות. אלופת אירופה, צ'לסי, החזירה את רומולו לוקאקו בסכום שיא, ובנוסף צירפה את סאול מאתלטיקו מדריד; מנצ'סטר סיטי הפכה את ג'ק גריליש לשחקן האנגלי היקר בהיסטוריה; ליברפול היתה צנועה יותר, עם צירופו של איברהימה קונאטה; ומנצ'סטר יונייטד התחזקה ברפאל וראן, ג'יידון סאנצ'ו ובאיש ששבר את האינטרנט וינסה לרסק את היריבות - כריסטיאנו רונאלדו.
חייבים להודות, קבוצות הצמרת של הפרמייר ליג משדרות הרבה מאוד עוצמה בשלב המוקדם הזה של העונה. הסגלים חזקים ועמוקים, יש המשכיות והרכישות מבליטות את הכוח שלהן לעומת ההיחלשות הבלתי נמנעת של האחרות. "אני אופתע מאוד אם לא יהיו שתי קבוצות אנגליות בחצי הגמר", ניתח שחקן העבר ג'ו קול לפני פתיחת ליגת האלופות. "למעשה, סביר להניח שיהיו שלוש ואפילו ארבע".
2 מקום נוסף שהשמועות על מגיפה עולמית שדורשת חיסכון ופרופורציות כלכליות לא הגיעו אליו, הוא פ.ס.ז'. אל הקבוצה שהיתה יוקרתית ונוצצת גם בעונה שעברה, התווספו הקיץ שמות שהפכו אותה לכזאת שמסנוורת את המביט עליה כמעט כמו השמש. אלוף אירופה הטרי ג'אנלואיג'י דונארומה הגיע ממילאן, המגן הימני האדיר אשרף חכימי בא מאינטר, סרחיו ראמוס הצטרף מריאל מדריד, ג'יני ווינאלדום הגיע מליברפול, ובסיומה של סאגה ארוכה הצליחו השייחים למשוך אליהם גם את מספר 10 של ברצלונה, לאו מסי.
רובם הגיעו בהעברה חופשית, אבל לשלם להם שכר עדיין צריך. כשמוסיפים למרכיבים האלה את קיליאן אמבפה, ניימאר, אנחל די מאריה ואחרים - מקבלים קבוצה שכל דבר מלבד זכייה משכנעת וראשונה שלה בליגת האלופות יהיה כישלון מהדהד. מבט על הסגל מלמד שהקבוצה הזאת לא נבנתה כדי לשחק מול ניס, נאנט ולוריין - אלה הם רק המתאבנים של המפלצת מפריז - היא באה לטרוף את ליגת האלופות בלי להתנצל על כך בפני אף אחד.
3 המשחק המסקרן ביותר במחזור הפתיחה, ואולי בשלב הבתים כולו, הוא המפגש בין ברצלונה לבאיירן מינכן הערב בקאמפ נואו. מצד אחד זיכרונות ה־8:2 מלפני שנה וחודש עדיין טריים וכואבים אצל הספרדים, אך מצד שני, הם עברו מאז כל כך הרבה שעבורם מדובר במשחק מעידן אחר.
חמישה שחקנים שחטפו אז בראש, שבהם מסי, לואיס סוארס ואנטואן גריזמן, כבר אינם חלק מהקבוצה, וגם המאמן קיקה סטיין הוחלף ברונאלד קומאן. שנים של הזנחה התנהלותית הובילו את הקבוצה לקיץ שבו נאלצה לדלל את השורות, ולאחריו נותרה בידיים של ממפיס דפאי, פדרי, פרנקי דה יונג ואחרים. "אנחנו לא פייבוריטים", הודה סרחיו אגווארו, "אבל קבוצות יצטרכו להמשיך לכבד אותנו".
באיירן, לעומתה, לבטח תזכה לכבוד. גם היא, בעיקר באדיבות ר.ב לייפציג, עשתה כמה שינויים בקיץ הזה. יוליאן נגלסמאן החליף את האנסי פליק על הקווים, הגיעו דאיו אופמקנו ומרסל סביצר, ובעיקר נשאר רוברט לבנדובסקי. עם צעירים כמו ג'מאל מוסיאלה ויוסיפ סטניסיץ' - אלופת גרמניה נראית מסקרנת כתמיד.
4 הזכייה באליפות אירופה הציגה לראווה את ההתעוררות של הכדורגל האיטלקי. הנבחרת של רוברטו מנצ'יני הזכירה כמה יפה הכדורגל של ארץ המגף כשהוא טוב, ולכן הסקרנות לגבי הקבוצות האיטלקיות כל כך גדולה.
הבעיה היא שנכון לרגע זה, כחודש לתוך פתיחת העונה, היחידה שנראית מוכנה היא מילאן המתקמבקת. עם סטפנו פיולי על הקווים וזלאטן בחוד, נוטף מהרוסוני ניחוך נוסטלגי שמעלה זיכרונות של הימים הגדולים. הבעיה: בית מוקדם שכולל את ליברפול, אתלטיקו מדריד ופורטו, ומחייב את מילאן להיות במיטבה מהתחלה.
במקביל, יובנטוס מגלה שכריסטיאנו רונאלדו כנראה לא היה הבעיה שלה, אלא יותר הפתרון; אינטר מנסה להרכיב את עצמה מחדש אחרי העזיבה של אנטוניו קונטה ולוקאקו; ואטאלנטה עדיין לא מצאה את הדבק ההתקפי שגרם לה לכבוש בכמויות בעונות האחרונות. ובכל זאת, גם ליורו 2020 איטליה לא בדיוק הגיעה כפייבוריטית הגדולה.
5 אי אפשר לדבר על ליגת האלופות בלי להזכיר את ריאל מדריד. בכל זאת, הקבוצה המעוטרת ביותר במפעל, עם המאמן המעוטר ביותר. קרלו אנצ'לוטי אמנם לא קיבל את קיליאן אמבפה, אבל 13 שערים בארבעה משחקי ליגה ראשונים מבהירים שהאיטלקי הצליח לחבר את החלק ההתקפי של הבלאנקוס. ההגנה אמנם טעונת שיפור עדיין, אבל עם קארים בנזמה, ויניסיוס, אדן הזאר ואחרים, עושה רושם שלבלאנקוס יש מה להציע.
באותה מידה, תמיד צריך לקחת בחשבון את בורוסיה דורטמונד וארלינג הולאנד, את אתלטיקו מדריד על שלל שחקני ההתקפה, שמתנגשים עם מאמן הגנתי כדייגו סימאונה, את סביליה הלא צפויה ואת אייאקס המהנה. נכון, שלב הבתים הוא כבר מזמן מנה ראשונה צפויה שנמתחת עד שמגיעה המנה העיקרית, אבל אין מה לעשות: היא עדיין מנה טעימה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו