לזכייה של דנמרק ביורו 1992 נהוג להצמיד את הכותרת "הנבחרת שלא הייתה אמורה להיות שם", וחייבים להודות שיש איזשהו דמיון בין אז לעכשיו. אמנם הפעם הדנים העפילו לטורניר מהמוקדמות בצורה כשרה ומרשימה, אבל ישנה תחושה שהכוכבים שלה הם דווקא אלה ש"לא היו אמורים להיות שם". קחו למשל את מיקל דאמסגור שקיבל את המושכות כמחליפו של כריסטיאן אריקסן, או למשל: את קספר דולברג.
החלוץ של ניס לא היה הערב (מוצ"ש) בהרכב המקורי לשמינית הגמר מול וויילס, אלא שיוסוף פולסן נפצע ברגע האחרון וכך דולברג הפך להיות החלוץ "שלא אמור היה להיות שם". ולא רק שהיה, אלא היה באמסטרדם ארנה – ביתו בין 2016 ל-2019 כשחקן אייאקס. ל
כן, אין זה מפתיע שדווקא הוא, שסבל השנה מקורונה ועבר ניתוח להסרת התוספתן, היה הגיבור הגדול ששלח את דנמרק לרבע הגמר בפעם הראשונה מאז הפעם ההיא שלא הייתה אמורה להיות ב-1992.
דנמרק הייתה טובה מוויילס כמעט מהדקה הראשונה. גארת בייל אמנם איים מרחוק על השער של קספר שמייכל, אבל מעבר לזה הוולשים לא הצליחו לעשות. מנגד, הדנים נראו מצוין. כל מצב נייח הוליד תרגיל מעניין, ובדקה ה-27 גם הגיע הראשון. דאמסגור השתלט על כדור בצורה נהדרת, ומסר אותו לדולברג שהמשיך את העבודה משם. נגיעה אחת כדי לסדר את המצב, ואחריה בעיטה מסובבת לפינה של דני וורד. שער שמיני של דולברג בנבחרת, והראשון בטורניר גדול.
בתחילת המחצית השנייה החלוץ בן ה-23 כבר הכפיל את המאזן שלו כשניצל טעות קשה של המחליף ניקו וויליאמס וקבע 0:2 עם בעיטה חדה. דנמרק, הנבחרת הכי התקפית בשלב הבתים, המשיכה לתקוף.
יואקים מאהלה הנהדר עשה 0:3 בדקה ה-88 ובתוספת הזמן גם מרטין ברייטווייט הצטרף לחגיגה. ווילס, שלא הייתה קרובה, סיימה את המשחק בעשרה שחקנים אחרי אדום להארי ווילסון וגם את דרכה בטורניר עם תבוסה כואבת.
דנמרק תמתין כעת ברבע הגמר למנצחת בין הולנד לצ'כיה כשרוח גבית חזקה נושבת בגבה. לא בטוח שהיא הייתה אמורה להיות שם - אבל היי, זאת דנמרק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו