פורטוגל - גרמניה. גרמניה פתחה את הטורניר האחרון של יוגי לב מול היריבה הכי קשה שאפשר, צרפת, ולא הצליחה באמת לאיים עליה מבחינה התקפית. לב בחר לפתוח עם שלישיית בלמים, כשרובין גוסנס מאטאלנטה מתופקד כמגן כנף בצד שמאל ויוזוע קימיך פותח באגף הנגדי.
ההצבה של קימיך בכנף פגעה בגרמנים כי הם איבדו את הקשר האחורי הכי חכם שלהם, ואכן הדקות הכי טובות של גרמניה היו כשקימיך עזב את האגף בפתיחת המחצית השנייה ונכנס למרכז.
גם במערך של שלושה בלמים אפשר לייצר תבנית התקפה שבה המגן נכנס לאמצע ומנהל את המשחק (ואז תומאס מולר או החלוץ בורחים ימינה), ומבחינת לב וגרמניה זה משהו שהם יקוו שיקרה יותר עם קימיך כדי לייצר יתרון מול הקישור הפורטוגלי המאוד פיזי עם וויליאם קראבליו ודנילו פריירה.
גם ההצבה של סרג' גנאברי בתפקיד לא מוכר לו כחלוץ לא עזרה לנבחרת, ויכול להיות שגם בתפקיד הזה לב יעשה שינוי כדי שגרמניה תהיה יותר מאיימת (סיימה את המשחק מול צרפת עם איום בודד למסגרת).
אלופת אירופה פורטוגל התקשתה מאוד מול הונגריה, ורק חילוף מפתיע של פרננדו סנטוס, הכנסתו של רפא סילבה במקום ברנרדו סילבה, פירק את הקובייה ההונגרית ונתן לפורטוגל בסופו של דבר ניצחון מרשים ולכריסטיאנו רונאלדו את שיא השערים ביורו. הרבה הרימו גבה כשסנטוס העדיף לשלב דווקא את רפא סילבה מבנפיקה (מעולם לא יצא מפורטוגל) כשעל הספסל חיכו ז'ואו פליקס ואנדרה סילבה. בחילוף הזה, בדומה לאותו חילוף של אדר בגמר 2016, הראה סנטוס את אחת התכונות המשובחות שלו כמאמן - הוא מרגיש את השחקנים שלו ומשתמש בהם נהדר.
במשחק לא פשוט מול גרמניה עם הגב לקיר, היכולות האלה של סנטוס להפתיע את היריבה ולשנות תוך כדי משחק עשויות להיות מכריעות בניסיון של פורטוגל לנצח את המשחק ולהצהיר קבל עם ואירופה - Don't ever underestimate the heart of a champion.
ספרד - פולין. שתיים מהנבחרות המאכזבות של סבב המשחקים הראשון נפגשות כשהן יודעות שרק ניצחון ישרת את מטרותיהן באליפות. המשחק מול שבדיה חשף בגדול את כל הבעיות של ספרד, בעיקר בפן ההתקפי. שבדיה התגוננה במערך של 4-4-2 נמוך וצפוף ואפשרה לספרדים להניע את עצמם לדעת, ואלה התקשו לייצר מצבים איכותיים.
לואיס אנריקה עלה עם אלברו מוראטה כחלוץ המרכזי על חשבון ג'רארד מורנו, שהגיע אחרי עונת שיא במחזיקת הליגה האירופית ויאריאל (30 שערים, 11 בישולים), בחירה שהתבררה כטעות. מוראטה תקע את ההתקפה, לא פינה שטחים והיה איטי בפעולות שלו. גם שחקני הכנף, פראן טורס ודני אולמו, כמעט לא ניצחו במאבקים מול המגינים השבדיים.
לקראת המשחק מול פולין לואיס אנריקה יצטרך שינוי מחשבתי. ספרד לא הבקיעה שער מחוץ לרחבה ביורו מאז הטורניר של 2000 (אז זה היה ראול), אבל בניגוד לנבחרות המוצלחות שלה, לנבחרת הזו אין שחקנים עם איכויות של אחד על אחד כמו אנדרס אינייסטה, דויד וייה ודויד סילבה, ולכן היא חייבת לייצר פתרון מקו שני, כדי להפוך את הנעת הכדור שלה ליעילה.
בניגוד לספרד, לפולין יש חלוץ על, רוברט לבנדובסקי, אבל הצוות המסייע שלו הרבה פחות איכותי מזה שעובד סביבו בבאיירן מינכן. מכיוון שהפולנים התקשו לספק לו כדורים, לבנדובסקי הסתובב בכל מקום חוץ מבאזור המחיה העיקרי שלו, במרכז הרחבה. פאולו סוזה אמנם ניסה לרווח את המשחק עם קמיל יוז'ביאק ומיחאי ריבוס, אבל הנעת הכדור היתה איטית ושקופה ופיוטר ז'לינסקי, השחקן השני באיכותו בנבחרת, לא הצליח לבוא לידי ביטוי כשתופקד כחלוץ שני לצד לבנדובסקי.
בניגוד למשחק מול סלובקיה, מול ספרד הפולנים ישחקו בעיקר ללא הכדור וינסו לייצר מצבים דרך חטיפות כדור ויציאה להתקפות מעבר מהירות. דווקא הסגנון הזה אמור לשרת אותם יותר, מכיוון שנגד צפיפות כמו שסלובקיה ייצרה אין לפולנים די כלים כדי לספק כדורים ללבנדובסקי - וללא תפוקה מהחלוץ הטוב בעולם אין לה שום סיכוי לנצח משחק ביורו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו