לפיניקס יש צ'אנס אמיתי לגבור על הלייקרס, ואז כריס פול נפצע פציעה שאפילו אי אפשר להאשים בה את שבריריות הפלייאוף הקבועה שלו. כל התחזיות עוברות לנבא ניצחון קל של לברון - שבעצמו שומר על עצמו פיזית בימים אלה יותר מבדרך כלל - ואז אנטוני דייויס נפצע ופיניקס כבר מובילה 2:3 בסדרה.
קליפרס, קבוצה שבנויה על כוכב - קוואי - שהדבר הכי ידוע עליו זה שהוא נח בכל הזדמנות שהוא יכול, מוצאת את עצמה בבור 2:0 מול דאלאס של דונצ'יץ', שאז שם קרח על הגב והצוואר, לא מתפקד במיוחד במשחק 4 - והנה גם זה ב-2:2.
פילדלפיה, גם היא קונטנדרית שת לויה בכוכב פציע במיוחד בדמות ג'ואל אמביד, מטיילת מול וושינגטון, אבל ביתרון 0:3 ואחרי שלא הפסידה גם בעונה הסדירה מאבדת את משחק 4 בגלל שאמביד, ובכן, נפצע.
ג'ארן ג'קסון ג'וניור, השחקן השני הכי חשוב בממפיס, עוד לא מוצא את עצמו אחרי שהחמיץ את רוב העונה בגלל פציעה - אבל היא עדיין הצלי חה להפתיע את יוטה במשחק הראשון, כי הכוכב הכי גדול שלה, דונובן מיטשל, עוד ישב בחוץ לא כשיר. מאז הוא חזר, משחק מצוין, ויוטה ב .1:3
דנבר אמנם נראתה מצוין בשבועות האחרונים גם בלעדיו, אבל העובדה שג'מאל מארי - סופרסטאר בהתהוות - גמר את העונה עוד באפריל, מן הסתם עוזרת מאוד לפורטלנד לעמוד מול הנאגטס.
יש סדרות שעוד לא נגענו בהן? אה, כן, דונטה דיבינצ'נזו - שחקן חמישייה במילווקי - גמר את העונה במשחק 3 מול מיאמי. הנה. מצאנו משהו מינורי (עדיין שחקן חמישייה במועמדת לא ליפות, כן?).
וכמעט שכחנו את בוסטון, שלה אין שום סיכוי להציק אפילו לברוקלין בגלל שאחד משני האולסטארים שלה, ג'יילן בראון, גמר את העונה לפני ארבעה שבועות. והיא עצמה מתמודדת מול קבוצה שכמעט כל שחקניה המובילים בקושי שיחקו יחד העונה.
הקורונה הקצינה את התהליך
אתם חושבים שאליפות משחקי הבועה משנה שעברה צריכה לקבל כוכבית? אחרי שהתרגלנו שכוכבים נחים פה ושם יותר ויותר, הגיעה השנה הזו עם תוספת של צפיפות הלו"ז וחיסורי קורונה, וכמות החיסורים של שחקנים מובילים הגיעה לשיאים חדשים. הדבר הראשון שצריך היה לבדוק לאורך כל השנה כשנכנסים לבוקס סקור של משחקי הלילה, זה קודם כל - מי לא שיחק. כדי לקבל קונטקסט. וככה, לא קצת קשה לקבוע מי באמת הכי טוב?
כמו הרבה דברים שהקורונה עשתה, גם כאן היא לקחה תהליך שכבר התרחש, והקצינה אותו מהר מאוד. ואיכשהו, כפי שהסקירה הזריזה כאן מראה, אין כמעט אף סדרה שהתוצאה הנוכחית בה לא מושפעת עמוקות מהיעדרותו של שחקן מאוד מאוד בכיר.
בשנים האחרונות אומרים יותר ויותר ש"פציעות הן חלק מהמשחק" וש"בשלב הזה של העונה כולם פצועים". אלה קשקושים של אנשים שלא רוצים להודות באמת - והיא, שזה אלמנט נוסף שהמשחק נמצא בו בבעיה. יש דרכים לטפל בזה, שחלקם נוגעים באמת ללוח המשחקים. אחרים לקצב, לריווח ולמגע המותר בין שחקנים (יותר מגע שווה פחות מהירות, ופחות פציעות אימפקט).
האם צריך לטפל בזה? מותר לטעון שכן. אחרי הכל, לא כולם הם קווין דוראנט, שחזר מהפציעה הכי קשה כמעט בספורט למצב שהוא - לפחות התקפית - לא פחות טוב משהיה אי פעם. אם דווקא הוא יהיה זה שיסיים את העונה אלוף, אולי באמת צריך לשים על זה כוכבית. כזאת שתגיד: "הקאמבק הגדול אי פעם מקרע באכילס". בליגה שבה בריאות היא אישיו מרכזי, אולי זה אפילו צריך להיות שורה סטטיסטית חדשה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו