שש שנים שיחק דווין סמית' במכבי תל אביב (2011-2017) ולא פספס זכייה בגביע המדינה אפילו פעם אחת. בשלוש השנים מאז עזיבתו לא זכו הצהובים בתואר היוקרתי אפילו פעם אחת ובשנתיים האחרונות אפילו לא הגיעו למעמד הגמר. הערב (חמישי, 20:45), מול מכבי ראשון לציון החסרה, הרצף הזה צפוי להסתיים והצהובים יניפו את הגביע בפעם ה-45 בתולדות המועדון.
"אני שמח מאוד שלא הפסדתי את הגביע אפילו פעם אחת בכל התקופה שלי במכבי", אומר סמית' בראיון מיוחד ל"ישראל היום", "במכבי תמיד רוצים לנצח ולהיות יותר טובים מכולם, והגביע הוא חשוב לגישה הזאת. אני זוכר שתמיד היו מתגאים בתואר הזה כי זה משהו שאתה זוכה בו במהלך העונה וההצלחה הזאת נותנת דחיפה ואמונה גם למטרות הבאות בהמשך העונה".
אתה מודע לזה שמאז שעזבת מכבי לא זכתה בגביע אפילו פעם אחת?
"באמת? לא ידעתי את מה שאמרת. אני יודע שבשנה הראשונה אחרי שעזבתי הם הפסידו לחולון בשנייה האחרונה ולא ידעתי מה קרה בשנתיים האחרונות. צריך לזכור שיש עוד קבוצות טובות שמשחקות נגדך וגם הן רוצות לזכות, ובמשחק אחד הכל יכול להיות. הסוד במשחקים כאלה הוא להיות מרוכזים מהרגע הראשון ועד שריקת הסיום. שחקנים טובים ומאמנים טובים באים להתחרות וליהנות ממעמדים כאלה. השחקנים צריכים לדעת שהם יהיו גאים בתואר הזה גם הרבה שנים אחר כך".
אתה זוכר את הלחץ במכבי לפני משחקים כאלה?
"בוודאי שאתה מרגיש את זה. תמיד בימים לפני המשחק אנשים מדברים שחייבים לזכות בגביע בשביל המועדון והאוהדים ויש שחקנים שתמיד מדברים על זה. אבל אני לא מקדיש לכל הדיבורים תשומת לב ומתנהג כרגיל וככה אין הרבה לחץ. אני מכין את עצמי לשחק בלי להתייחס לרעשים מסביב ויש לי ביטחון בהכנה שלי, אז אין שום סיבה להיות לחוץ".
איך באמת מתכוננים למשחק כזה?
"מבחינתי מתכוננים לכל משחק בדיוק אותו דבר. מבחינה מנטלית אולי מתכוננים קצת שונה, אבל מקצועית אתה מנסה להמשיך כרגיל ולהיצמד לרוטינה הקבועה שמרגיעה אותך לפני משחק".
בעונת 2016/17 זכתה מכבי ת"א בגביע בפעם האחרונה כשניצחה 68:82 את הפועל ירושלים בארנה. הצהובים סבלו מעונה נוראית והחליפו לא פחות מחמישה מאמנים, בעוד שבצד האדום סימונה פיאניג'אני הוביל קבוצה מוכשרת למשחק השלישי בחצי גמר היורוקאפ ולזכייה באליפות.
סמית' היה אחד המצטיינים באותו משחק עם 13 נקודות ו-8 ריבאונדים, ולדבריו את הגביע הזה הוא זוכר הכי טוב כי בכל תקופתו זו הפעם הראשונה שמכבי הגיעה לגמר כאנדרדוג. "הייתה הרגשה ממש טובה אחרי המשחק כי אף אחד לא חשב שננצח את ירושלים במגרש שלהם. אני לא אחד שבאמת אכפת לו ממה אומרים בחוץ, אבל כן הייתה הרגשה ממש אחרי שניצחנו".
"גודס לא קיבל הזדמנות הוגנת במכבי"
לאחר שפרש בקיץ 2017 בשל פציעות חוזרות ונשנות, סמית' (38) עבד בצוות פיתוח השחקנים של פיניקס סאנס מהאן.בי.אי, ובשנה האחרונה הוא עובד כעוזר מאמן באיווה וולבס מהג'י-ליג בה הוא אמור להמשיך גם בעונה הבאה.
"אני עוקב קצת אחרי מכבי ביורוליג מאז שעזבתי, אבל למען האמת בליגה הישראלית פחות", הוא מודה, "העונה אני חושב שמכבי בסך שיחקה בסדר והיו משחקים שנהניתי לראות. הם סבלו מפציעות של כמה שחקני מפתח ובטח בעונה כזו הייתה לזה השפעה גדולה".
את השיחה הזו קיימנו לפני כשבועיים, ימים ספורים לפני המועד המקורי של הגמר (13.5) ובזמן שטילים נורו מעזה לעבר ערי ישראל. אז עוד ג'רמי פארגו שהה בישראל ורצה לזכות בתואר היוקרתי על חשבון האקסית שבועות ספורים לפני שהוא פורש מכדורסל.
"ג'רמי בנה את הקריירה שלו צעד אחרי צעד", מספר סמית' על השחקן שהוא מכיר כל כך טוב, "כבר בגליל הוא הוכיח את עצמו כשחקן ברמה גבוהה והוא הצליח בכל רמה. גם באן.בי.אי הוא שיחק טוב, רק שלפעמים צריך את הסיטואציה הנכונה כדי להישאר. באירופה הוא עשה דברים מדהימים ויש לי המון כבוד אליו כשחקן וכאדם. טוב לכדורסל יש שחקנים כאלה עם כל מה שהם מביאים למשחק".
גם את מאמן ראשל"צ גיא גודס סמית' מכיר היטב כששיחק תחתיו גם כעוזר מאמן (זכו יחד ביורוליג ב-2013/14) וגם כמאמן ראשי. "גיא מאמן מצוין ואני מעריך אותו מאוד. אני חושב שהוא לא קיבל הזדמנות הוגנת במכבי. טוב לראות אותו מצליח בשנים האחרונות".
"זוכר את האזעקות, חוויה מלחיצה"
במהלך הראיון התעניין סמית' לדעת מה המצב הביטחוני בארץ והסביר כי בתקופתו הממושכת בישראל הוא למד שלא כל מה שאומרים בחו"ל הוא מדויק. "אנשים שלא היו בישראל לא מודעים באמת לכל הפרטים בסכסוך, זה הרבה יותר ממה שרואים בחוץ. ישראל זו מדינה נהדרת לחיות בה, למרות שמדי פעם יש זמנים מלחיצים כאלה".
שחקן העבר נזכר שגם הוא חווה כמה אזעקות וטילים במהלך מבצע עמוד ענן ב-2012. "תל אביב היא מקום בטוח בשבילנו אבל החוויה הייתה מלחיצה והיו רגעים קשים עבורנו. אני מקווה שישרור שקט מעכשיו והלאה".
יש סיכוי שנראה אותך חוזר יום אחד לפה, אולי כחבר בצוות המקצועי של מכבי?
"כרגע אני שמח איפה שאני ואיפה שהקריירה שלי, אבל ישראל היא הבית השני שלי ושל המשפחה שלי ונראה מה צופן העתיד עבורנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
