אחרי שנים עמוסות במיוחד, גיא גודס מנצל כל רגע פנוי וטורף את החופש שלו. את דרכו בהפועל חולון סיים לפני עשרה ימים, יעד חדש עדיין אין לו, אבל הוא מנצל כל רגע ובקיץ הזה יבקר בלא פחות מארבעה מקומות בחו"ל, כולל ליגת הקיץ של ה־NBA בלאס וגאס. "אני מרגיש כמו ילד חופשי ומאוד נהנה. מזמן לא היה לי ממש חופש", הוא אומר בראיון.
הוא גם מסביר מדוע נפרד מחולון: "אני חושב שזה היה צעד נכון לשני הצדדים. הם רצו לשבת איתי, אבל הודעתי שאני רוצה ללכת לכיוון אחר. זה היה נכון מבחינתי לזוז. עזבתי מרוצה, ואני בטוח שגם חולון מרוצה מהתקופה שלי שם. קיבלתי הרבה הודעות ומסרים של תודה על מה שעשינו. העונה הראשונה היתה היסטורית, עם אליפות ועלייה לפיינל פור של ליגת האלופות. מי יודע מתי עונה כזו תחזור".
ואיך אתה מסכם את העונה השנייה?
"לא חזרנו על ההישגים, אבל בסך הכל זו היתה עונה טובה. סיימנו במקום הרביעי בליגה ושם היה מקומנו. ניצחנו את אלה שמתחתינו והפסדנו לאלה שמעלינו. לא היינו יכולים לעשות יותר מזה. היו לנו הרבה עליות וירידות ולא מעט בעיות של פציעות. בליגת האלופות הגענו לטופ 16 והיה חסר לנו קצת מזל שהיה לנו עונה לפני כן, נקודה חשובה היתה העזיבה של אריק גרין שהגיע בחוזה זמני, זה היה בינגו שלא כל יום מוצאים. שחקן שהרוויח סכומים גבוהים ובא ברבע מחיר.
עם החזרה של סי.ג'י האריס מפציעה כבר חלמתי על שלישיית חוץ עם ג'ו רגלנד. אם זה היה קורה היינו הולכים רחוק באירופה. העניין הוא שאריק גרין עזב, כי היה בלתי אפשרי להחזיק אותו מבחינה כלכלית. זו היתה עונה לא פשוטה שבאה אחרי עונת שיא, אז הסך הכל חיובי".
מכוון לאירופה ופוזל גם אל מעבר לים
המחליף של גיא גודס הגיע מתוך המערכת, כשעוזרו עמית שרף עבר לקדמת הבימה. "כבר במהלך העונה האחרונה אמרתי לאנשים בחולון שאם לא אהיה בקבוצה אז אני ממליץ להם למנות את עמית", מספר גודס, "זה לא הימור ואני מאוד בטוח ביכולות שלו. הוא מאמן טוב, שמכיר את המערכת. אם ייתנו לו שקט ותהיה סבלנות הוא יצליח".
לך כבר יש כיוון חדש?
"אני מכוון לאירופה. החלטתי שאני לא מתפשר, ואם לא תגיע ההצעה הנכונה - אני אשאר בינתיים בחוץ. כרגע אין שום דבר. כל דבר בשעתו. יש לי את העסק שאני שותף בו. אני לא תלוי בכדורסל לפרנסתי, וזה אחד הדברים הטובים שקרו לי. אני לא צריך לקבל החלטות או לקחת ג'ובים מלחץ של שיקולי פרנסה".
תסכים להיות עוזר מאמן באחת הקבוצות האירופיות המשמעותיתו?
"עוזר מאמן? רק ב־NBA".
זו אפשרות ריאלית?
"אני לא יודע מה הסיכויים לכך, אבל יש אנשים שעובדים על זה. אני שואף לדבר הזה. ראיתי את זה מבפנים, כשהייתי בעבר חודש אצל נבן ספאחיה, בתקופה שלו באטלנטה. זה אתגר גדול".
מהצד נראה כאילו חוויית הנבחרת היתה סוג של צלקת עבור גודס, אבל הוא חושב אחרת. "עבורי זו היתה חוויה טובה, גם אם דברים לא הלכו כפי שרצינו", הוא מסביר, "יש אנשים שראו את זה אחרת וזו זכותם. אני לא הראשון שיוצא מהנבחרת בצורה הזו".
מה לא עבד?
"הבעיה היחידה שהיתה לי בנבחרת היא שהרמתי ציפיות. מה לעשות שכזה אני. אני לא מאלה שמורידים ציפיות כדי שיוכלו לבטח את עצמם. היה עלי עליהום גדול, לא רק מקצועי, גם אישי.
"מאמן אחר לא היה מקבל את היחס הזה. אני רוצה לציין נתון חשוב מאוד. אף שהמטרות לא הושגו, הנבחרת עלתה בתקופתי בדירוג פיב"א ממקום 43 ל־33. זאת אחת המטרות שהוצבו כשנכנסתי לתפקיד. זה נתון שמשפר את מעמד הנבחרת ומסייע לה בהגרלות עתידיות".
לסיום - בגדול, אתה מרגיש מספיק מוערך בכדורסל הישראלי?
"שאלו אותי כבר בעבר, והיו כאלה שחשבו שאני לא מספיק מוערך. האמת היא שזה לא מעניין אותי. אני לא מאלה שדוחפים את עצמם בתקשורת ולא דואג שיהיו עלי סיפורים כל יום. בניתי את עצמי בעשר אצבעות, הן כשחקן והן כמאמן, והרזומה שלי מדבר בעד עצמו".
