בגלל הגמר ובגלל ההצלחה של הקבוצות באירופה ניראה שהעונה שהסתיימה היתה מצויינת, אבל ברמת הליגה התשובה היא שלילית. העונה המקומית היתה בינונית. פחות טובה מהעונה שעברה ומוטב שלא ישכחו את זה לקראת העונה הבאה.
על פי הישגי הקבוצות באירופה ישראל מדורגת במקום הרביעי ביבשת, אבל מסתבר שזו היתה הקצפת. ההישגים האלה ומה שסיפקה סידרת הגמר (ואני מדבר על כדורסל בלבד) מחביאים את העונה שהיתה - עונה בה הליגה הישראלית לא הצליחה להתרומם מהבינוניות.
זו היתה עונה נטולת הפתעות וריגושים. מה שצפוי קרה. במהלך העונה ראינו שהפער בין הגדולות לשאר הליגה גדל. בהתאם לכך, מספר התוצאות הלא צפויות היה קטן. לא היתה סינדרלה כמו הרצליה בעונה שעברה וגלבוע/גליל עונה לפני כן. גם המאבק בתחתית לא סיפק שום דרמה מכיוון והיורדת נקבעה מספר מחזורים לסיום.
גם בפלייאוף ראינו הבדלי מעמדות: רק שני ניצחונות חוץ הושגו בכל הפלייאוף, כאשר שתי העולות לגמר עשו זאת בסוויפ ובעליונות ברורה.
שום אלייז'ה בראיינט לא היה פה
כמעט תמיד היו כאן זרים אייקונים בקבוצות שהן לא הקבוצות הגדולות. העונה לא היו כאלה. לא איזה זר צעיר שאפשר להגיד שיגיע לרמות הגבוהות, לא איזה זר עם רזומה מרשים שהופתענו לראות כאן, משהו כמו לדוגמה צ׳ינאנו אונוואקו שנחת בעונה שעברה בהרצליה או מישהו כמו ג׳ייקובן בראון או זאק לידיי שנחתו בעבר בגלבוע/גליל או אלייז׳ה בראיינט שנחת בעבר באילת.
גם ישראלים לא פרצו העונה. אי אפשר לצאת מהעונה הזו עם שם בשפתיים של מישהו שיעשה גדולות בעתיד. אף שחקן ישראלי לא פרץ. גם מעמד השחקן הישראלי הורע עם המעבר של מרבית הקבוצות לשחק עם 5 זרים, אפילו במחיר תשלום קנס למינהלת. קחו קבוצה כמו גלבוע/גליל שהיתה סמל הישראליות, עברה העונה למתכונת 5 זרים וסיימה בליגה השניה.
חשוב שנזכור שזו היתה תמונת המצב העונה, כדי שבעונה הבאה ייבנה בסיס לליגה ישראלית שתרגש אותנו יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו