הפועל ירושלים מתחילה להזכיר לי את לימוז׳ של תחילת שנות ה-90. הקבוצה, שאופיינה בהגנת ברזל וסיימה משחקים סקור נמוך במיוחד, זכתה באליפות אירופה (היורוליג של אז). נכון לעכשיו, ירושלים הולכת באותה הדרך.
להזכירכם, גם הקבוצה הצרפתית נבנתה מעמדת האנדרדוג וכך ירושלים. כל פעם שהיא לא פייבוריטית היא מכה את הפרשנים והתחזיות. גם את הקבוצה ההיא הדריך מאמן סרבי - בוז׳ידאר מלקוביץ׳, אחד הגדולים בכל הזמנים.
ירושלים היא קבוצה עם מגבלות והיתרון הגדול שלה שהיא מכירה בהן. היה ברור שאם הגמר של אתמול הולך לתוצאה גבוהה, היא תפסיד. אין לה כלים להצגות התקפיות. היא בנויה על הגנה, משחק קבוצתי ושליטה בקצב. כשהמשחק הולך לכיוונים של 70 נקודות (ואתמול עוד היה פחות מזה) היא יכולה לנצח יריבות עדיפות.
זה קרה לה בדרייב אין נגד הפועל ת״א ברבע הגמר ואתמול בגמר. מה שקבוצות יורוליג לא מצליחות לעשות למכבי תל אביב, ירושלים עשתה לה בהגנה. הקבוצה שקולעת 83 נקודות ביורוליג, סיימה את הערב רק עם 61 נקודות.
זו הקבוצה האפורה הכי מבריקה שיש. קבוצה שהשחקן המצטיין שלה הוא המאמן אלכסנדר דזיקיץ׳. אין הגדרה יותר מדויקת למה שקורה בעיר הבירה יותר מאשר: קבוצה של מאמן.
תוך חצי עונה נבנתה לא רק שיטה אלא גם אמונה. שימו לב, כל פעם שהיה על הפרק משחק משמעותי העונה, זה היה של ירושלים. וכל פעם שזה היה צמוד העונה, זה היה שלה.
בצד המפסיד, עודד קטש מתחיל את המסע להישארות בתפקיד בעונה הבאה במינוס גדול. בקיץ כשהנושא יעלה לדיון יזכרו טוב מה קרה באמצע פברואר. עודד עצמו יזכור את ההפסד הרבה זמן, לפחות עד שיעלה לפלייאוף היורוליג ויזכה באליפות.
קטש ומכבי ינתחו עוד הרבה זמן איך הפסידו כשהם קבוצה עדיפה, עמוקה יותר וכשהקבוצה השניה מלאה בעבירות. יזכרו היטב איך לא הביאו את המשחק הזה למקומות שהם רצו ואיך נפלו לכל מלכודת אפשרית.
שבוע הגביע יביא את מכבי להרהורים מחודשים. באחרונה הוארך חוזהו של לורנזו בראון. הבא בתור היה אמור להיות וויד בולדווין.
כשבראון היה בחוץ בשבועות האחרונים בגלל פציעה, בולדווין היה מצוין. השבוע בראון חזר לשחק. במקביל שבוע הגביע של בולדווין היה נוראי. משהו כנראה לא מסתדר עד הסוף בשילוב בין השניים, במאבק על הדומיננטיות בין שני הכוכבים. כנראה, מה שקרה השבוע יילקח בחשבון לגבי עתידו של הגארד בקבוצה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו