אם למישהו היה ספק אם הפגרה הגיעה בזמן עבור הפועל באר שבע, אתמול מול ק"ש הוא קיבל תשובה ניצחת. העייפות הייתה בולטת, השחקנים "שפכו מנוע" בדקה 60 ומהילוך שני איתו התחילו הורידו לראשון במחצית השניה. למרות הכל, דווקא המשחק הזה הראה כמה חזקים אנחנו העונה.
על אף העובדה שהחניכים של קורצקי (או של איזי יותר נכון) נועלים את טבלת הליגה, המשחק הזה היה מוקש לא קטן. הצטברות של עייפות, אתגר מנטלי לשמור על הפוקוס של השחקנים שכן הראש של כולם כבר בחופשה בקאנקון או בלאס וגאס. בתוספת העובדה שהמגרש בקרית שמונה הוא אחד המגרשים הקשים בליגה, במיוחד עבור הפועל באר שבע עוד מימי הלאומית, כל אלו יכלו להוביל להפסד החוץ הראשון העונה דווקא שניה לפני סיום הסיבוב.
למשחק הזה היתה חשיבות יתרה לאור הניצחון של מכבי ת"א בשבת והידיעה שאם מכבי חיפה תנצח ואנחנו לא, הפער מהמקום הראשון כבר היה הופך למשמעותי. מלחיץ. למזלנו זה לא קרה. למרות יכולת לא גדולה, עשינו ניצחון חשוב שבשנים הקודמות היה בורח לנו, וסיימנו את הסיבוב בצורה מעולה.
פגרת המונדיאל היא זמן מצוין לסכם את הסיבוב הראשון לכן חשוב להזכיר שוב שלולא השופטים "גונבים" לנו את השער של איתי שכטר מול הפועל חיפה בדקה ה-93, אם היינו מחזיקים עוד כמה דקות מול אשדוד או מול מכבי חיפה ולא מפסידים בדקות האחרונות, הרי שיכלנו לסיים את הסיבוב הזה במצב עוד יותר טוב. אבל את מה שהיה לא ניתן להשיב אז נסתכל קדימה.
אופי ונחישות מהשחקנים ראינו כבר מתחילת העונה, מה שהיה חסר הוא שהקבוצה תתחבר ותציג כדורגל שוטף. סבלנות היא שם המשחק, אך לא אצל כולם היא הייתה. אבל קואץ' ברדה לא וויתר והוכיח שיש תקווה לענף המאמנים בכדורגל הישראלי האפור ואולי, אולי גם יורש לברק בכר. ימים יגידו.
מבחינת השחקנים רותם חטואל הוא הבולט מכולם. הילד המחומצן שאף אחד לא ידע איך לאכול אותו, השלים סיבוב פלוס קמפיין אירופאי מטורפים שהם המשך של היכולת מסוף העונה שעברה.
חטואל הוא זה שגם החזיק את הראש של הקבוצה מעל המים בימים פחות טובים כשהיה המוציא לפועל היחידי כמעט. ספק אם הוא עצמו האמין מתישהו שהוא יסיים סיבוב בתור מלך השערים של הליגה יחד עם עומר אצילי. הוא לא מהיר וחזק מספיק בשביל לצאת לאירופה, אבל יש לו מיקום ברחבה וטכניקה של חלוץ מהגדולים שהיו פה. תופעה ושמה חטואל. איזה גול הוא כבש אתמול לבד ברחבה מול חמישה שחקני קריית שמונה.
מיגל ויטור, הבלם הטוב בהיסטוריה של הליגה (פעם אחרונה שאתם אומרים לי לא להגזים, הבנתם) המשיך לשלוט ברחבה ללא עוררין. הקפטן, כבר לא ילד, לא רק שלא התלונן שלא קיבל דקת מנוחה השנה, אלא עוד הלין כשהצוות המקצועי ביקש לתת לו אותן בכוח.
הנימוסים האירופאיים והאופי הנוח שלו כנראה, לצד האופי הנצלני הישראלי של ראשי הנבחרת מהצד השני, הובילו לזימון המחודש שלו למשחקי הידידות הקרובים והמיותרים במקום לתת לו לנוח כמו כולם. המועדון חייב להתערב ולשחרר אותו מעול הנבחרת. שילמדו דבר או שניים מאנשי מכבי ת"א איך משחררים שחקנים ממשחקים כאלו.
שי אליאס הוא הפתעת העונה מבחינתי. אולי לאוהדי הפועל ת"א לא היה ספק שהוא יצליח, אך רבים מאוהדי הפועל באר שבע הרימו גבה בתחילת העונה על ההחלטה התמוהה (אז) של הנהלת המועדון להחתים אותו על המשבצת של עילאי מדמון. אבל אליאס שתק, ולמרות פתיחת עונה בעצלתיים, עבד קשה וקיבע את מעמדו כאחד הקשרים הטובים בסגל שלנו ובליגה כולה. היחסים בינו לבין האוהדים מתחזקים ממשחק למשחק והוא כבר מרגיש בבית.
על המשחק השוטף של הקבוצה חתום אולי יותר מכולם דור מיכה. כמה האמנו בו, כמה קרדיט הוא קיבל עד שהצליח להחזיר סוף סוף. הכוכב בשיא, מחלק כדורים כאילו יצאו ממחוגה והקהל? מתמוגג.
הפועל באר שבע משלימה סיבוב עם מאזן חוץ מושלם. כשהיא מבקיעה את כמות השערים הגבוהה בליגה יחד עם מכבי ת"א (זוכרים שאמרו שיש לנו בעיה בהתקפה?) אבל על מנת לעשות סיבוב דומה או אפילו טוב יותר, על מנת שנרוץ באמת עד הסוף השנה, אנחנו חייבים להתחזק בחלוץ בכושר הבקעה ובמגן נוסף.
אם היה לנו עוד חלוץ אחד בכושר היינו כובשים אף יותר שערים. נקווה שיש כבר כאלו בקנה של ראשי המועדון לקראת ינואר. כעת הזמן לנוח, נסמוך על ברדה שהוא יכין את הקבוצה שוב לקראת הסיבוב הבא באותה המוכנות.
פגרת מונדיאל נעימה לכולם. באר שבע לא תרד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו