העלייה לצפון הרחוק למשחק באצטדיון שלא ראוי לארח בליגת העל תמיד בעיניי מסמלת מוקש רציני שחייבים לעבור אותו.
גם ברק בכר שהתחיל את קריירת האימון שלו בקרית שמונה יודע שלא קל לשחק שם ולראייה עלה אתמול עם ההרכב הכי חזק שעמד לרשותו.
מכבי עם הרגשה ביתית פתחה כמו שאנחנו האוהדים יודעים לתת בכל מגרש בארץ מצויין והגיעה להרבה מצבים במחצית הראשונה, אבל עם הגנה כזאת חדירה ובלי דניאל סונגרן ביום שלישי הקרוב יש הרבה מאוד מקום לדאגה שלא חלילה תהיה לנו מפלה בפריז שיהיה קשה לצאת ממנה אחר כך.
לצד הערכה גדולה לעבודה שעושים במועדון, חייבים לתת ביקורת על חוסר עיבוי הסגל, כשהיינו חייבים לצרף עוד שני קשרים וחלוץ. כבר במשחק הזה ושלושה ימים לפני המפגש מול אמבפה וחבריו נוכחנו לדעת שההגנה והקישור האחורי מגלים עייפות ניכרת ואת זה הוכיח איתמר שבירו שהרשית פעמיים נגדנו.
אני מאוד מקווה שבכר והצוות שברשותו ידעו לעשות את ההתאמות הנכונות בהגנה ולכסות על הבור העצום שהשאיר השבדי עם הפציעה שלו.
חזיזה גם יהיה חסר ובמערך של חמישה בהגנה היה יכול למלא את המשבצת הזאת, מה שעכשיו גורם לכאבי ראש אצל הצוות המקצועי מי להרכיב ואיך לסגור את האגף החזק של פאריז ברשות אמבפה שמשחק על כנף שמאל שלהם.
לסיכום, עברנו עוד משוכה ועוד משחק חוץ לא קל בדרך לתואר, והמאבק מול מכבי תל אביב כמו שאני חוזה יהיה פתוח. אבל ברגע שנחזור לשחק בזירה המקומית בלבד אין מי שיעצור את הסגל (הקצר) הטוב בארץ בדרך לאליפות שלישית ברציפות.
שבוע טוב ומי ייתן שעיר האורות תאיר אותנו באור ירוק ובוהק בשלישי הקרוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו