קצת מוקדם לצאת בהצהרות, אבל הפועל תל אביב טובה מירושלים וחולון

1.היתה הפתעה אחת גדולה (הרצליה מפסידה בקרית אתא), מפגש של שתיים מהגדולות (חולון וירושלים) ודרמה ענקית עם מהפכים מדהימים (גלבוע מנצחת את גליל).

למרות הכל, סיכום מחזור הפתיחה העונתי ״קשת השלוש״ צבוע אדום. אל תדאגו, יש פרופורציות. זה רק מחזור ראשון. היריבה הפועל אילת החסרה בעמדה הכי חשובה (הרכז) לא הראתה התנגדות ובכל זאת הפועל ת״א נראית טוב. נכון לפתיחת העונה – הקבוצה של דני פרנקו טובה מירושלים וחולון. מה היא יכולה לעשות מול מכבי ת״א נראה בקרוב בגמר גביע ווינר.

כל זה לפני מעבר צפוי לחמישה זרים ותוספת כוח גדולה צפויה בדמותו של שחקן כמו ג׳ורדן מקריי. לפני שנדבר על איכויות כבודדים ויש הרבה, נדבר על העומק. הפועל מציגה העונה קבוצה שיש לה מאגר גדול שחקנים, תחרות על כל עמדה וים של אפשרויות בהרכב למאמן דני פרנקו.

גם נגד קבוצה שנראתה רע קשה להבטיח ולקיים. מדובר היה במשחק פתיחת עונה בבית לעיני האוהדים שלה מלווה בלא מעט לחץ אחרי קיץ שיצר כל כך הרבה ציפיות. בפועל, לא הרגשנו שום לחץ כי הפועל עלתה לפרקט והפגינה כדורסל מרשים. אם פרנקו היה רוצה זה היה נגמר באיזשהו שיא של הפרש.

נקודה לשים לב אליה: ניסוי מעניין של פרנקו. בעקבות בואו של תומר גינת, ג׳י פי טוקוטו מוסט מהעמדה 4 לעמדה 3. זה הופך את האדומים לקבוצה עם גודל. טוקוטו מהשומרים הטובים בליגה נותן כוח הגנתי בהצרת צעדי הגארדים שממול. מנגד יש בעיה. בעמדה הזו צריך קליעה מבחוץ ואין לו. המשימה של פרנקו היא להחביא את החולשה הזאת.

2. מבלי להרשים יותר מדי, האלופה הפועל חולון פתחה עונה גם באירופה וגם בליגה עם ניצחונות במשחקים קשים. לגיה וארשה בחוץ בגביע האלופות והפועל ירושלים בבית בליגה.

היה הרבה דמיון בין המשחקים. בשניהם היו מצבים שנראה היה שלא תנצח. בשניהם היא מצאה את הדרך לגבור על היריבה. מזכיר לכם משהו? את חולון של העונה שעברה שבה היו לא מעט קאמבקים, לא מעט משחקים צמודים ומרובם יצאה מנצחת. ענין של אופי שהקבוצה פיתחה ושחקנים שיודעים להתמודד עם מצבים מסובכים כי בראש וראשונה הבסיס שנשאר מהעונה שעברה עם ג׳ו רגלנד וכריס ג׳ונסון.

אבל כאן בא הטוויסט. לא בטוח שזה יספיק בהמשך. חולון צריכה עוד עומק ושדרוג בסגל הישראלי שלה. שינויים והתאמות תמיד יותר טוב לעשות כשמנצחים.

3. כך פותחת סגנית האלופה והקבוצה המרשימה של העונה שעברה את העונה: תבוסה לפרישטרי בליגת האלופות והפסד מפתיע מול העולה החדשה אליצור קרית אתא. מסקנה ראשונית: לא פשוט להתמודד עם הצלחה, בטח כשהמשאבים הכלכליים שלך מוגבלים.

הרצליה לא הייתה יכולה להשאיר את שחקן העונה שעברה צ׳ינאנו אונוואקו. הבור שהותיר גדול מדי. לא היה בטוח שהמחליף רוברט קרטר יוכל להתקרב למה שנתן, אבל בינתיים גם הוא פצוע ועמדת הסנטר שהיתה החזקה בעונה שעברה לא ממש קיימת עכשיו.

אונווקו לא רק נתן מספרים מדהימים אלא הסנטר גם סידר עונה גדולה לאחרים. כשכל ההגנות התמקדו בו  - הגארדים של הרצליה נהנו מאוד. נדרשת כעת מחשבה יצירתית איך לסגור את הפער כשהמחליף פצוע. הרצליה בנתה רבות על המשכיות כש-7 שחקנים המשיכו מהעונה שעברה, אבל כל זה לא מספיק כשהשחקן הכי איכותי הלך.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

בעיה שניה היא הסגל הישראלי. הרצליה חסרה בגזרה הזו. שון דאוסן עזב ולא הגיע ישראלי בכיר העונה. יותר מזה - נראה שהרצליה חסרה שני ישראלים משמעותיים. גל מקל (עדיין לא חתם בקבוצה) מוזכר כל הזמן כמועמד להצטרף. עכשיו רק נשאר לחכות ולבדוק, האם האדום שנדלק יזרז מהלך שכזה.