ליילס נגד נייטון: הקרב הגדול הבא של האתלטיקה העולמית

לנואה ליילס היה חשוב מאוד להבהיר למי כיוון את האצבע כשחצה ראשון את קו הסיום בגמר ה-200 מטרים במבחנים האמריקאים. על אף שכל זוויות הצילום מרמזות על כך שהאצבע של אלוף העולם (שהייתה בצורה של אקדח) הופנתה אל עבר מי שהגיע במקום השני, אריון נייטון, הבהיר ליילס שהכתובת לא הייתה יריבו בן ה-18.

"לא כיוונתי את האצבע אל אריון" כתב האצן בן ה-24 בטוויטר; "זה כוון לכל מי שממשיך לא לספור אותי בגלל שנכנס לזירה שחקן חדש. אריון הוא כישרון אדיר וכבר הוכיח את זה, אבל זה לא אומר שאני מתכוון לשכב ולמות".

למרות שהמילים של ליילס מנסות לייצר את התחושה שאין כאן יריבות, היריבות קיימת ובוערת וגמר ה-200 מטרים היווה את יריית הפתיחה הרשמית שלה. ליילס הגיע לגמר הזה כאלוף העולם מ-2019, כמדליסט הארד מריו וכרץ 200 שהפסיד רק פעמיים בקריירה המקצוענית שלו – במשחקים האולימפיים ובתחרות ליגת היהלום, ואילו אריון נייטון הגיע כמטאור החדש של האתלטיקה האמריקאית.

לאחרונה קבע 19.49 שניות בריצה קטנה שצולמה במצלמה קטנה והשאירה אפקט גדול. בגיל 18, הפך נייטון לשיאן העולם לנוער כשהוא משפר את שיאו של יוסיין בולט ולאדם הרביעי הכי מהיר בהיסטוריה של הריצה. הזמן שקבע היה מהיר יותר משיאו האישי של ליילס, וההערכות היו שבגמר המבחנים האמריקאים לאליפות העולם שתערך ביוג'ין ליילס ירשום את הפסדו השלישי בקריירה והכתר של מלך ה-200 יעבור לנייטון באופן רשמי.

בריצה עצמה בלט אחד הדברים שמייצרים את היריבות הזאת - פערי הסגנונות הברורים. נייטון התנתק מהאדנים במהירות שיא ואחרי 100 המטרים הראשונים ובעזרת השליטה שלו בפנייה הראה את הגב שלו לכל הרצים האחרים ובהם ליילס. אלא שאחרי העיקול ולקראת הישורת האחרונה, אלוף העולם הציג את נקודת החוזקה שלו: הסיומת. הוא פתח צעדים, סגר את הפער וחצה את קו הסיום בתוצאה של 19.67 שניות. נייטון סיים שני בזמן של 19.69 שניות, כשבמקום השלישי הגיע מדליסט הכסף מטוקיו בריצה ל-100 מטרים, פרד קרלי, שעצר את השעון על 19.83 שניות.

תמונת הסיום שבה נראה ליילס כשהוא מצביע על נייטון כבר הפכה אייקונית, וכך גם ראיונות הסיום שהעניקו השניים. "אני עשיתי מה שהייתי צריך כדי לנצח" אמר ליילס בביטחון שיא; "אריון הקדים אותי בהתחלה, אבל זה לא הטריד אותי. ראיתי שהוא מגיע למהירות השיא שלו והבנתי שאני יותר מהיר ממנו".

נייטון, שעמד לצידו בזמן הראיון, הגיב בקרירות; "אני אחזור כדי לנצח. אני לא גמור, זה אף פעם לא גמור". כשסיים לדבר, נטש את הראיון במהירות. ההבדלים הברורים האלה באופי ובגישה מוסיפים גם הם ליריבות ההולכת ומתפתחת, וזה בכלל לא תלוי במה הם אומרים ולאן הם מצביעים.

היריבות הזאת בין ליילס לנייטון אינה קלאסית. הם לא שונאים ולא תוקפים אחד את השני, אלא להיפך. שניהם מהדור החדש של האצנים האמריקאים, שניהם מיוצגים על ידי אדידס ויש ביניהם פרגון הדדי והמון הערכה וכבוד. היריבות נובעת מהעובדה ששניהם כשרונות אדירים שהשיגו תוצאות מופלאות וששניהם שואפים למקום הראשון בהווה ואולי אפילו בראי ההיסטוריה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

היריבות ביניהם אינה תלויה בדבר, בטח שלא במילים ובהכרזות, אלא רק בריצות ובתוצאות. הידיעה שהם הולכים לחלוק את המסלול בשנים הקרובות וקרוב לוודאי גם להיאבק האחד בשני על המקום הראשון היא שמייצרת את היריבות, שמתודלקת בפערים בסגנון הריצה, הלבוש, ההתנהגות והדיבור. ליילס נגד נייטון מסתמן כמו הקרב הגדול הבא של האתלטיקה העולמית, ועכשיו רק נותר לחכות לפרק הבא שיגיע בעוד כשלושה שבועות: אליפות העולם.