"כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". וכמו שבכל דור ודור מחויבים אנו לראות את עצמנו כאילו יצאנו ממצרים, אנו מחויבים להחיות את ההגדה על מסריה העמוקים, החינוכיים, גם בדורנו. לכן ארבעת הבנים הם אבות טיפוס לאנשים בכל דור ודור, גם היום.
אבל בשביל לקטלג, עלינו להבין לעומק את מהות הבנים השונים. מול הרשע לא ניצב הצדיק, אלא החכם (הבעיה היא שמול החכם ניצבים גם אלו שאינם יודעים לשאול והתמים, ללמדך שהחוכמה אינה דווקא ברוב...). ובעוד הרשע והצדיקות אינם לוגיים, החוכמה כן. היא מנתחת את ה"עדות", את העדויות מההיסטוריה, ולומדת מהן.
רשע הוא זה המתכחש אל כל אלה ולא נותן למציאות לבלבל אותו. לניתוח העדויות האלה יש חוקים. כי בהיסטוריה שלנו שולטת החוקיות, ודווקא היא חוקיות מטפיזית: חוקיות ניסית, מעל לחוקי הטבע, מעל לפיזיקה, מעל להיגיון. וזה ההיגיון של ההיסטוריה של עם ישראל. ואין לרשעים כוח לשלוט בו, כי למרות הכל, ולמרות הרשעים שבתוכנו, אנחנו ניצלים פעם אחר פעם.
מיהם אותם הרשעים שבדורנו? אולי העופר כסיפים והיאיר גולנים, שההבדל ביניהם מיקרוסקופי. אלה שהשנאה מסמאת את עיניהם. אלה המדברים על "אלימות המתנחלים" כסכנה קיומית למדינת ישראל (אף שעל פי הסטטיסטיקות שפורסמו ב"מקור ראשון" בסוף השבוע האחרון, נתוני אלימות המתנחלים נמוכים בהרבה מהאלימות בכל מקום וסקטור אחר בארץ); אלה הקוראים למתנחלים "תתי־אדם", רשעים הם. אלו המזינים את אויבינו בהצדקת הטרור נגדנו כמעשה לגיטימי, אלו המנסחים את הטיעונים של מכחישי השואה, של חזית החרם, של שונאי ישראל, אלו שאומרים "מה ההתיישבות הזאת לכם, מה הארץ הזאת לכם". מי שנוהג כך מוציא את עצמו מן הכלל וכופר בעיקר. מי שאינו מוחה על אלימות המשטרה נגד מתנחלים בעמונה - מגיע לו שיקהו את שיניו. אילו היה שם, במצר של מצרים - לא היה נגאל.
ומי התם בדורנו? עמר בר־לב, למשל. אחד כזה שכשהוא פותח את פיו אנחנו מתכווצים במבוכה. הוא לא רשע, אני מאמינה שבעומק ליבו הוא לא רוצה שהערבים ינצחו אותנו.
ומי אינו יודע לשאול? הם אלה הלכאורה אינטליגנטים, אבל לא יודעים לשאול את השאלות הנכונות ולכן לא מקבלים תשובות, מה שיוצר אצלם מציאות מעוותת וחסרה. יש כאלה שמפחדים לשאול את השאלות, כי אז התשובות יחייבו אותם לפעולה. שר הביטחון בני גנץ הוא כזה. ובמעשיו הוא חובר לרשע, כשהוא חונק את ההתיישבות ולא מתיר לה להמשיך לפרוח, מסכן יהודים כשהוא פותח צירים לטרוריסטים, מבצע מחוות נדיבות לכבוד הרמדאן, הורס גבעות.
"בחוזק יד הוציאנו", חוזק לא רק כלפי המצרים, אלא גם כלפי הרשעים והתמים, שחלקם מחבלים במזיד וחלקם בגלל מגבלות תודעתם. חוסר האיזון בחלוקה לארבעת אבות הטיפוס האלו מביא, לעיתים, למצב שבו החכם עומד מול קואליציה של שלושה, ואיתה הוא מחויב להתמודד, כי אחרת נאבד. והוא מתמודד ומנצח בכל פעם מחדש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו