המגזר הבדואי: לטפל בבעיות, לא "לטפל בהם"
אם יש בנו יושר, כדאי שנשאל: איך חברה שהיתה מצטיינת בהתנדבות לצה"ל הפכה לחברה מנוכרת לישראל? • איך התעלמנו במשך שנים מהפשע שהרים ראש ביישובים הבדואיים, והאמנו שזה יישאר "שם" ולא יזלוג ל"כאן"?
Your browser doesn’t support HTML5 audio
רבי יהושע בן חנניה מספר במסכת עירובין, שאחד היחידים שניצחו אותו במילים היה ילד על דרך לעיר שלא הכיר. הילד הנחה אותו, וסיפר שיש דרך ארוכה וקצרה ודרך קצרה וארוכה. הרבי בחר בדרך הקצרה־ארוכה, נקלע למבוך של פרדסים ונאלץ לחזור על עקבותיו. כשפגש שוב את הילד וגער בו, זה ענה: הדרך הארוכה וקצרה היא הדרך הנכונה.
הלקח ברור: אין קיצורי דרך לפתרונות אמיתיים. גם לא לבעיות ולאתגרים בנגב. הפיגוע המחריד בבאר שבע הוא מקרה קצה - מדובר במי שנפל ברשת האידיאולוגיה המטורפת של דאעש. לשמחתנו, אין לה אחיזה אמיתית גם בקרב החברה הבדואית. התפקיד של כוחות הביטחון הוא לבודד, לעקוב ולהעניש מי שמתגלגלים למחוזות הזוועה הללו.
אבל הפיגוע נתן רוח גבית למי שמוכרים לנו שנים את הסחורה המפוקפקת של "השתלטות הבדואים" ו"חוסר המשילות" בנגב, ומציעים לנו פתרון קסם: לראות את הבדואים כאויבי המדינה ולהפעיל נגדם המון כוח.
כפי שלמדנו מרבי יהושע, הדרך הקצרה היא דרך ללא מוצא. צריך להשקיע כוח ומשאבים באכיפה ובמאבק בארגוני הפשע בנגב. אבל כדי לייבש את הביצה צריך לטפל במקורות.
החברה הבדואית היא הענייה בישראל. יותר מ־100 אלף בדואים בנגב חיים בכפרים בלתי מוכרים, ללא תשתיות מינימליות של חשמל, מים, חינוך, בריאות ורווחה. לאורך כל ההיסטוריה האנושית יש מתאם בין עוני לפשיעה. מעמד חברתי־כלכלי נמוך מביא צעירים למיעוט הזדמנויות, ולבחירה בפשע כמוצא מחיים של מחסור ודלות.
זה לא מסיר אחריות מהעבריינים. זה גם לא מסיר אחריות מהמנהיגות הבדואית. היא צריכה להיות אקטיבית ולעמוד בראש החנית של המאבק. אבל, את הביצה ייבש רק שגשוג של היישובים והקהילות.
אנחנו יכולים ללכת שבי אחרי הראייה הפשטנית והאלימה של "רגבים" ועוצמה יהודית, של הבדואים כאויב. אבל אם יש בנו יושר, כדאי שנשאל: איך חברה שהיתה מצטיינת בהתנדבות לצה"ל הפכה לחברה מנוכרת לישראל? איך התעלמנו במשך שנים מהפשע שהרים ראש ביישובים הבדואיים, והאמנו שזה יישאר "שם" ולא יזלוג ל"כאן"? איך אנחנו מובילים תהליכים שמפרקים את השבטיות, אך לא מייצרים חיים טובים למי שעשו מעבר בתוך דור-שניים מחיי נוודות לחיים מערביים?
יש הרבה נקודות אור. מנהיגות ומנהיגים בדואים נהדרים, שצריכים לקבל מאיתנו תמיכה ושותפות כדי להוביל שינוי. יש ירידה שאין כדוגמתה בעולם בשיעורי הילודה (מ־10.6 למשפחה עד ל־4.9 בתוך שני עשורים), כפועל יוצא מהשכלת נשים. יש את "כוכבי המדבר" ושלל יוזמות נפלאות. זו הדרך הארוכה־קצרה, ורק היא תביא לתוצאות, אם נתמיד בה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו