מלחמת ישראל-איראן עוברת לפסים גלויים ואלימים

צריך לקחת את איראן ברצינות, כשהיא טוענת שהטילים ששיגרה אתמול לפנות בוקר יועדו לעבר "מתקן ישראלי סודי" באזור הכורדי שבצפון עיראק. כפי שפורסם לא פעם בעבר, המוסד פעיל באזור הזה, וסביר שהאיראנים ביקשו לפגוע בו כתגובה על הרג אנשי משמרות המהפכה בשבוע שעבר, במהלך תקיפת חיל האוויר בדמשק.

לאיראן חשבון פתוח ארוך עם ישראל. עיקרו נוגע לאלפי התקיפות שבוצעו נגד הברחות האמל"ח וניסיונות ההתבססות של המיליציות השיעיות בסוריה, אבל יש לו גם סיבות נוספות - מהרצון לנקום את חיסולו בשנה שעברה של פרויקטור הגרעין, מוחסן פחריזאדה, ועד למאמץ האיראני להרתיע את ישראל מהמשך הפעילות נגדה.

איראן אמנם פעלה כמה פעמים בשנים האחרונות נגד מה שזיהתה כיעדים ישראליים (בעיקר ספינות אזרחיות בבעלות ישראלית), אולם שיגור הטילים אתמול הוא עליית מדרגה בפעילותה.

פועל יוצא של חולשת המערב

זה מעיד על ביטחון עצמי גבוה בטהרן - פועל יוצא של חולשת המערב בשיחות הגרעין ושל המלחמה באוקראינה, שמסיטה את דעת הקהל העולמי למחוזות אחרים - ואולי גם על תחושת חסינות מסוימת.

כתוצאה מכך, איראן מרשה לעצמה להיות אגרסיבית מבעבר, הן באופי התגובה והן בחשיפה שלה. שיגור הטילים המדויקים לעבר המתקן באירביל נועד במפורש לגבות מחיר בנפש; העובדה שהם שוגרו מאדמת איראן - ושבניגוד לעבר, טהרן לא ניסתה להסתיר זאת - מעידה שהיא השילה מעצמה רכיב משמעותי שאפיין עד כה את פעילותה: לא עוד הסתייעות בארגוני-בת למיניהם כדי לפעול נגד ישראל, או הסתתרות מאחוריהם, אלא פעילות גלויה, תחת דגל איראני, במה שנראה כמו התרסה גלויה.

על פניו, זאת התפתחות רעה. איראן היא יריב מסוכן בהרבה מחיזבאללה, מהג'יהאד האסלאמי, מהחות'ים ומהמיליציות בעיראק ובסוריה גם יחד. יש לה ארסנל מרשים של אמצעי לחימה, ובשילוב עם מוטיבציה וחוצפה - ועם הסרת המגבלות על פעילותה - היא אויב מסוכן שאסור לזלזל בו, בוודאי כאשר הוא מחפש לגבות מחיר מישראל בכל דרך, וכמעט על פני כל נקודה על הגלובוס.

אבל ברע הזה יש גם יתרון ברור לישראל. לא רק מעצם העובדה שאיראן מציגה בפני כל העולם שהיא מחוללת טרור ומלחמה, אלא כי בכך שהיא פועלת משטחה, בגלוי, היא משחררת את ישראל להגיב נגדה באיראן, בגלוי גם כן. אם עד כה פעלה ישראל רק בחשאי על אדמת איראן, ואת הפעילות הגלויה יותר שמרה למחוזות אחרים באזור, כעת היא יכולה לפעול באיראן בחופשיות, ולהגדיר זאת כהגנה עצמית שנועדה למנוע מאיראן להמשיך באותו הקו.

האסקלציה הזאת במלחמה ארוכת השנים בין ישראל לאיראן היתה צפויה. היה גם ברור שהסיכומים המסתמנים סביב הסכם הגרעין יאיצו אותה, משום שאיראן תרגיש חזקה ומשוחררת מבעבר. במאזן הכוחות והאינטרסים הגלובלי, לא נראה שיש כוחות בינלאומיים כלשהם שיש להם יכולת או רצון למנוע את ההתפתחות הזאת, מה שמותיר בזירה את ישראל ואיראן לבדן, למלחמה חסרת גבולות, שעוברת כעת לפסים גלויים ואלימים מבעבר.