עניבת החנק על ההתיישבות

"עוד יישוב מיותר" - כך נכתב מעל דפי "דה מרקר" (01.02.2022) נגד הקמת יישוב חדש, ניצנית, על גבול מצרים, ליד כפר הנוער ניצנה שהקים פעם אריה לובה אליאב, כשתנועת העבודה עוד ידעה מי היא. "איוולת", "נזק כלכלי" - כך דיבררה הכתבת יעל דראל את הארגונים הירוקים ואת משרד האוצר בהתנגדותם להתיישבות יהודית בכל הארץ, ולא רק באביתר שבשומרון, על ציר חשוב בדרך לבקעה.

יש תירוצים מתחלפים לחנק ההתיישבות - נוסח הספר הלבן הבריטי - שהוכתב כאן בברית בין האוצר, הסביבתנים ומתכננים קצרי ראות, שהשתלטו על מוסדות התכנון. פעם מנפנפים בערכי הטבע - והרי אחרים יתיישבו, בפריעת החוק. למשל, שבטי בדואים יתפרסו בפחונים "טבעיים", כי להם מותר, הנגב שלהם; פעם אחרת טוענים בצביעות למען היישובים הקיימים. כביכול, הקמת בת ים פגעה בתל אביב, וכפר גלעדי במטולה. זו מחשבה של אנשים נטולי דמיון, חסרי יכולת לראות איך יישובים גדולים וקטנים יוצרים מארג אחד. ירוחם, מרחבעם, מדרשת בן־גוריון ומצפה רמון הם יישובים מתחרים? המדרשה וירוחם משגשגות עכשיו ביחד. מיתר ולהבים מפריעות לבאר שבע? רק בדמיונות של אנשים קטני אמונה. מתלוננים שצפוף ושצריך לשמור על מרחבים פתוחים, ובאותה נשימה רוצים להמשיך לצופף את כולנו ברצועה קטנה על החוף. אולי כדי שיהיה יותר קל למישהו להוציא אותנו מכאן.

כל ה"טיעונים" האלה לא מחזיקים מים. אוכלוסיית ישראל גדלה יותר מבכל חברה מפותחת אחרת, תודה לאל ולילודה הישראלית (שגם אותה מתקיפים, כמובן, "דורשי טובתנו"). גדלים כל חלקיה, לא רק החרדים והערבים, כמו שאומרים אלה הרוצים לסכסך בינינו. יש מקום לתקווה שהעלייה תגדל בשנים הקרובות, ושהעולים יבואו לארץ שלהם, מכוח זכותם. צריך ליישב את כל האוכלוסייה הזאת. פה נמצאת הפינה היחידה של היהודים. הם לא ילכו לשום מקום, וגם לא יתכווצו באוכלוסייתם לפי הוראות של מהנדסי חברה, פוליטיקה או סביבה. אנחנו גדלים, ואנחנו חייבים לגדול, כדי לשרוד. אם לא נגדל, לא נוכל לשמור על מה שהשגנו.

חנק ההתיישבות פירושו התפוצצות אוכלוסייה בריכוזים הנוכחיים. אנחנו מוכרחים לפתח מטרופולינים נוספות, ולידן, או במרחק מה מהן, מערכת של יישובים. אפשר להתווכח על ערכי טבע אלו או אחרים, אבל האיסור הגורף שמוסדות התכנון הטילו על הקמת יישובים חדשים, למעט יוצאים מהכלל, חייב להיפסק. צריך לפתח את מטרופולין באר שבע, הכוללת את ירוחם, דימונה, ערד, אופקים, נתיבות ושדרות, וכל היישובים שביניהם. כרך כזה זקוק לפריפריה רחוקה משלו - למשל, בפתחת ניצנה או בחולות חלוצה, שגם בהם יש "מזימות" להקים יישובים חדשים.

זו הנגדה שקרית להציב את באר שבע במשחק סכום אפס עם הפריפריה הקרובה והרחוקה שלה. תל אביב לא היתה מה שהיא ללא הפריפריות שלה. ירושלים סבלה מאוד כשהיתה עיר גבול מבודדת מסביבתה. צריך לעבות יישובים קיימים, אבל זה לא יספיק. יישובים חדשים יעזרו, ולא יפריעו ליישובים הקיימים. רק כך נפתח ריכוזי אוכלוסייה בגליל ובגולן, בבקעה ובשומרון, ביהודה ובנגב.