בנט לא נענה להזמנה למלחמה

השנה היא 2017. יחד עם כתבים ועורכים נוספים, זומנתי ללשכת שר הכלכלה לדון בדו"ח מבקר המדינה. נפתלי בנט רצה אז להבליט את המחמאות שלהן זכה מיוסף שפירא, בשל פעלתנותו להציף ולדון באיום המנהרות. בתדרוך שנתן אז, התייחס בנט לדו"ח ככזה שמתאר מחדל עצום, ותחושתו דמתה לזו שהרגיש בימיו כמפקד במלחמת לבנון.

בראיון לדב גילהר באתר 'וואלה' שנה קודם לכן תיאר בנט את התחושות שהובילו אותו לצלול לזירה הפוליטית: "היה ניכר שיש בלבול בדרגים הצבאיים והמדיניים, שלא ידעו מה הם רוצים להשיג ומה התכלית שלנו בלבנון". התחושה הזו הסיטה את מסלול חייו של בנט מהיי טק לחיים הציבוריים. בתדריך מולנו הכתבים, טען בנט כי ישראל צריכה להפיק לקחים מהמנהרות של חמאס - לאיום שהציב חיזבאללה.

האם בנט רמז אז על מנהרות החיזבאללה שייתגלו ויושמדו בשלהי 2018 במבצע 'מגן הצפון'? אינני יודע. מדבריו עלה מסר אחר, ברור יותר: מי שמפקיר זירה ביטחונית לארגון טרור, מאפשר לו להתחמש ללא מעצורים. בעימות מול חיזבאללה - מלחמת לבנון השלישית כדבריו - כיפת ברזל, התריע בנט, תגיע לאי ספיקה. תשתיות ייפגעו, רכוש ייפגע, יהיו נפגעים - והרבה. הוא חזה שהעימות הזה יגיע עד 2020, אולי עוד קודם.

ארבע שנים קדימה, ובנט נכנס ללשכת ראש הממשלה מהדלת הקדמית. בדרך הוא שרטט דוקטרינה אותה כינה 'ראש התמנון'. "כאשר זרועות התמנון מכות בך, אל תילחם חזרה רק בזרועות, אלא תחנוק את הראש", הסביר במספר הזדמנויות, הראשונה בהן בכנס של מכון המחקר לביטחון לאומי. לפי בנט, הלוחמה בזרועותיה של איראן המטרידות את ישראל ללא הרף - חמאס וחיזבאללה - מאיימת על ישראל באופן קיומי (חמאס פחות מחיזבאללה). מנגד, ירושלים לא מפעילה זרועות דומות מול טהרן כשזו שועטת לעבר הגרעין.

סוף השבוע שעבר הציף מחדש את האיום הלבנוני. טילים לשטחים פתוחים, אזעקת צבע אדום ושיגור קטיושות לעבר יישובי הצפון הזכירו נשכחות. תגובת צה"ל הייתה מדודה: ירי לעבר מקורות הירי ובעיקר - הדגשת המסר שחיזבאללה יורה לעבר שטחים פתוחים משום שהוא מורתע. חיזבאללה מצידו לא הראה שהוא מורתע. להיפך. באירוע נדיר לאורך 15 השנים האחרונות, הוא נטל את האחריות לירי. האיתות הלבנוני לא היה הכרזת מלחמה, כי אם הזמנה למלחמה, ניסיון להכניס את ישראל לקרב אליו היא נערכת כבר כמה שנים.

הבעיה, כפי שבנט למד היטב גם מלבנון וגם מהטיפול בקורונה, היא שאתה יודע איך אתה נכנס לזירת הקרב אבל לא איך תצא. מלחמה עם זרוע תמנון אחת מצפון, עלולה להצית לוחמה גם בזרוע הדרומית, וחמור מכך - גם מהומות מצד הזרוע הערבית-ישראלית כפי שראינו במהלך מבצע שומר החומות, שבמקרה של בנט, כדברי ח"כ זועבי ממרצ, עלולה למוטט את הממשלה. במקביל, ראש התמנון האיראני פועל במאמץ לנצל את הפייסנות שגילתה וושינגטון.

הסיפור המכונן של בנט הפוליטיקאי החל בקרב מול חיזבאללה, כשהימ"חים ריקים, ההוראות לא ברורות והמטרה נעדרת. כעת, כראש הממשלה, הוא יוכל לסגור מעגל - לוודא שלחיילים די ציוד, ההנחיות יורדות לשטח והיעדים ברורים. בינתיים, הוא מעדיף לדחות את סגירת המעגל לעיתוי נוח יותר.