בהיעדר משטרה יוקמו מיליציות

הפרעות האחרונות הציבו בפנינו ברירה: או שתגנו עלינו או שנגן על עצמנו. המגמה כבר בעיצומה: לאור התנהלות המשטרה חל זינוק של פי שבעה בבקשות אזרחים לרישיון נשק

ניידות שהוצתו במהלך המהומות בדיר אל-אסד, צילום: מישל דוט קום

חודשיים לאחר התרחשותן, עדיין זורמות עדויות על מחדלי פרעות שבועות תשפ"א. למשל סיפורו של זה שבא להגן על תושביו היהודים של בית בשכונת בית חנינא בירושלים. הוא וקבוצת מתנדבים נקלעו למטר אבנים, מכולות אשפה בוערות, ירי זיקוקים, בקבוקי תבערה ומטען צינור. המשטרה שהוזעקה הגיעה רק אחרי שעה, וכשהרגיש שהוא בסכנת חיים ושאין לו ברירה - ירה באוויר. כשהגיעה המשטרה סוף־סוף, היא החרימה את נשקם של היהודים, עצרה ושחררה את הערבים, אך ממשיכה להחזיק את היורה במעצר בית מלא - כך עולה מידיעה באתר "הקול היהודי".

העצורים הגישו ערר לבית המשפט, ובו מתח השופט ביקורת גלויה על המשטרה. לשופט חרתה בעיקר טענת המשטרה כלפי הקורבנות, שהיה עליהם לברוח מהמקום: "איני מוכן לקבל גישה חוקית ומוסרית שלפיה על המותקף לברוח מהמקום בשל מעשיו של התוקף", אמר בבית המשפט.

כי בעצם זה מה שאומרים לנו: אם יש בעיה - תתרחקו. זאת יכולה להיות עצה טובה לילדים בכיתה ג', אבל כמדיניות - יש כאן פשיטת רגל. תגידו: למה יהודים גרים בכלל בבית חנינא? אומר: למה הם גרים בלוד? יגדילו ויאמרו יהודים מחוץ לארץ: למה לגור במזרח התיכון? בואו אלינו, יבש אצלנו ויש אצלנו מקום. אומר: עד שיבוא השוחט וישחט. הכל תלוי בקנה המידה: בכל מקרה מדובר במיעוט יהודי בתוך ים ערבי. ולפי טענת המשטרה, מדובר במצב בעייתי שממנו צריך לברוח, ובאמת, מאז הפרעות 400 משפחות יהודיות עזבו את לוד.

ההבדל בין יהודי בגולה לבין זה שגר כאן צריך להיות שכאן, במדינת ישראל, הוא יכול להגן על עצמו. כמו בשיר המצוין של צור ארליך על ההבדל הכמותי בין הנספים בשואה לבין הנופלים במערכות ישראל, הבדל התלוי בכינונה של המדינה.

לא נוח כאן. חם ומעיק וצפוף. אין מספיק מים, ויש המון אויבים. הסיבה שאנחנו פה היא כי כאן זאת ארץ ישראל וכאן קמה מדינת ישראל, ויש כאן כנסת וצבא ומשטרה של ישראל, בשביל שעם ישראל יוכל להמשיך להתקיים.

אבל כשהמשטרה והצבא לא עושים את המצופה מהם, בשביל מה כל זה? כבר עדיף לשבת בצפון איטליה ולהאכיל את הברבורים. הפרעות האחרונות הציבו בפנינו ברירה: או שתגנו עלינו או שנגן על עצמנו. אם המשטרה בוחרת באפשרות הראשונה, לא מדובר רק בתוספת כוח אדם אלא בעיקר במוטיבציה ובערכים. נכון, צריך להגדיל את הסד"כ אבל גם להעמיק את חינוכו, ולהעביר אותו סדרות שילמדו ויזכירו לו למה אנחנו כאן, מי האויב ומה המטרה, אחרת קל להתבלבל. תנאי זה יש להחיל גם על הצבא, אך שתי הזרועות המבצעות האלו לא יוכלו לעשות הרבה בלי גיבוי הזרוע השופטת והמחוקקת, שתחוקק חוקים שיתמכו במטרה הגדולה, שהיא ברורה: הישרדות עם ישראל בארצו.

דרך נוספת לשרוד, אם כי מומלצת הרבה פחות, היא יצירת מיליציות אזרחיות. נשמע נורא, כמו כאוס בהתהוות, אבל המגמה כבר בעיצומה: לאור התנהלות המשטרה בפרעות האחרונות חל זינוק של פי שבעה בבקשות אזרחים לרישיון נשק. הבחירה בידיים של ההנהגה, אבל גם של האזרחים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר