245 השנים שחלפו מאז נחתמה בפילדלפיה הצהרת העצמאות האמריקנית, לא גרעו מחשיבותה. היא משמעותית לאזרחי ארה"ב ורלוונטית לבני כל אומה דמוקרטית אחרת. חשיבותה של ההצהרה נובעת מן התוקף המוסרי שלה.
הכרזות עצמאות של מדינות נוטות להתבסס על טיעונים היסטוריים. שלנו נפתחת בהצהרה הקושרת בין קורותיו של העם היהודי לבין ארץ ישראל, זיקה המהווה בעיני כותבי המגילה את ההצדקה להקים "מדינה יהודית בארץ ישראל - היא מדינת ישראל".
לעומת זאת, בחירתם של אנשי המושבות לוותר על חסותו של הכתר הבריטי לא נבעה מראייתם את עצמם כמשתייכים לקבוצה לאומית נפרדת. מבריטניה הגיעו מרבית המתיישבים, את שפתה הם דברו ואת תרבותה אימצו בחום. ההכרה בשוני המחייב הפרדה בין האומות הבשילה בחודשים הסמוכים ליולי 1776, פועל יוצא מחוסר נכונותם של האמריקנים להשלים עם מה שנתפס בעיניהם כעוול בריטי מתמשך. ההצהרה גורסת כי השלטון לא מילא את חובותיו כלפי נתיניו האמריקנים, וכי המדיניות הבריטית התבססה על "עוול" ועל "עושק", על "דיכוי" ועל "עריצות". בשל כך רשאים תושבי אמריקה לפרוש ולהקים לעצמם מדינה המושתתת על הזכות "לחיים, לחירות ולרדיפת אושר".
ההבחנה העקרונית בין טוב לבין רע, והחובה לבחור בטוב, הובילו לבריאתה של אמריקה. מבלי לאמץ נימה מתנצלת, ממקמים עצמם תושבי המדינה הצעירה באזור המופז של הצדק, ורואים בנכונותם של בני האור להיאבק בעלטה המוסרית חובה ראשונית במעלה.
ספק רב אם תומס ג'פרסון ושאר כותבי ההצהרה וחותמיה היו מתקבלים בחום בפילדלפיה של היום. תמונת עולמם היתה מוצגת כלא יותר מ"נרטיב", ומולה היה מוצג "נרטיב" בריטי מקביל, המצדיק את מעשיו של המלך ג'ורג' השלישי. הצהרותיהם הנמרצות היו זוכות להרמת גבה, מאחר שבאקלים התרבותי של ראשית המאה ה־21, נתפס החילוק בין טוב לבין רע כילדותי במקרה הטוב, וכעקר ומניפולטיבי במקרה הטוב פחות. הלכי רוח פוסט־מודרניים ויצירות ספרות וקולנוע משווקים בעוז את התפיסה הכופרת בקיומם הנבדל של טוב ורע מוחלטים.
הוויתור על ההבחנה בין טוב לרע הוביל לפגיעה בציפור נפשה של האומה האמריקנית, ומאיים לגזול ממנה את ההצדקה לקיומה. גלי ההדף של אובדן המצפן המוסרי מורגשים גם אצלנו, והנזק הסביבתי שמייצרת ההצדקה של הרוע האנושי פוגע גם במי שאינם מחזיקים בדרכון אמריקני. דווקא ב־4 ביולי שחל השבוע היה כדאי לקרוא ולהיזכר ב"אמת, המוכחת מאליה", המסרבת לוותר על האמונה בטוב והנאבקת ברע, ו"משליכה יהבה על ההשגחה העליונה" תוך מתן "ערבות הדדית בחיינו, ברכושנו ובכבודנו הקדוש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו